וששאלתם על ראובן שמשכן בית לשמעון ושכרו לוי משמעון וקבל לוי על עצמו שיפרע סכום ידוע לשמעון זה בין שידור בבית בין שלא ידור וכל זמן שיצא שטר משכון זה מתחת יד שמעון שיהיה לוי חייב באותו שכירות ואח"כ יצא שטר חוב מוקדם ליהודה על ראובן בעל הבית וטרף הבית הממושכנת אצל שמעון ונשאר שטר המשכון ביד שמעון עד שיפרע לו ראובן המעות וכמו כן נשאר בידו שטר השכירות ששכר ממנו לוי ובאו לדין שמעון ולוי ותבע שמעון את לוי שיתן לו שכר הבית מיום שנתמשכן אצלו עד עתה והשיב לוי שאין חייב ליתן לו שכירות אלא עד זמן שנטרף הבית משמעון ושמעון אומר אתה קבלת על עצמך שכל זמן ששטר המשכון יוצא מתחת ידי בין שתדור בחצר בין שלא תדור בו שתתחייב בשכירות קשה לי להשיב על שאלה זו כי איני רואה היתר במשכנתא זו אמנם לפי מנהגכם הדין עם לוי כיון שיצא הקרקע מתחת יד שמעון אין כאן עוד שכירות וחוב הוא שיש לו על ראובן וכל מה שיטול שכר מעותיו הוא נוטל.
תשובות הרא״ש · כלל צ״א סימן ה׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
