תשובות הרא״ש · כלל צ״א סימן ד׳ (ב׳)

יראה לי שדברי שמעון מגומגמים הם ואין ולאו ורפיא בידיה פעמים אמר שאביו עשאן וזו אינה טענה דמה לו לאבי שמעון לבנות בקרקע של ראובן וגם שמעון לא טען בודאי טענה זו אלא אם היו שם מחיצות שאביו עשאן הילכך נסתלקה טענה זו ועיקר טענתו היא שלא קבל עליו המחיצות במשכנתא וזו אינה טענה מאחר שאינו מפורש בשטר המשכנתא כי מחיצות המפסיקות בין הבית והחצר ובין בית וחצר של שכנו הקרוב אליו הן מעקר הבית ואם איתא שלא היו בכלל המשכנתא היה צריך להוציאם בפירוש ואף אם העדים החתומים על השטר יעידו על פה שהוציאו המחיצות מכלל המשכנתא אין בעדותם כלום מאחר שסותרים מה שכתוב בשטר וגם עיקר דבריו של שמעון מה שטען שלא רצה לקבל המחיצות במשכנתא מפני שהיו גוים וישמעאלים דרים שם והיה מתירא שמא יעקרו אותם אין דבריו מובנים דמאי נפקא ליה מיניה לשמעון אם יעקרו אותם גוים וישמעאלים הדרים שם שאמר שבשביל זה לא רצה לקבל המחיצות בכלל המשכנתא והלא אם עקרו אותם הגוים שהיו דרים שם בשעה שמשכן ראובן הבית לשמעון לא היה אחריות המחיצות על שמעון כי ראובן שהושיב גוים בביתו אם הרסו ביתו אין האחריות על שמעון הילכך אינה טענה כלל וניכר מעיקר הטענות שהיו שם מחיצות בשעת המשכנתא והיו בכלל המשכנתא הילכך אם בשעת המשכנתא היו שם דרים גוים וישמעאלים והם הרסו המחיצות אין אחריותן על שמעון לחזור ולבנותם אלא יחזיר העצים והאבנים לראובן או ינכם לו מדמי המשכנתא ואם לא היו גוים דרים שם בשעת המשכנתא ושמעון הושיב גוים וישמעאלים והם הרסו המחיצות חייב שמעון באחריות המחיצות ולחזור ולבנותם כי פשע בהושיבו שם נכרים בבית ראובן ואריא ארבא אמצריה דראובן וחייב לשלם שמעון לראובן כל ההיזק שבא לו מחמת הגוים שהושיב בביתו וכל שכן אם שמעון הרסם שחייב לחזור ולבנותם וכל אלו הדברים יכולין להתברר בעדים נאם הכותב אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.