עוד ילמדני ציבור שממשמשים ובאין להטיל חרם שכל מי שיש לו מעות במזומן שילוום לגוי פלוני והלך ראובן מיד ונתן מה שהיה במזומן לשמעון שלא היה בכלל התקנה כדי שלא להלוות לגוי ונתן לו במתנה גמורה בלא תנאי והודיעני אם המתנה מתנה הואיל ואיכא אומדנא דמוכח אי דמיא לשטר מברחת ושכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר ולא איצטריכו ליה זוזי ואף אם אינו [כמתנה מכל מקום נהי דמתנה אינו לא גרע מהלואה ופקדון] שהרי דעתו היה שישתמש בהם או נאמר שהחרם חל למפרע משעה שהיו עסוקין בענין ומי שמתעסק בשל אחרים אם יכולין לכופו להלוות לאותו גוי כי אינו נותן רבית כמו אחרים והקהל צריכין להלוותו מפני דרך שלום.
תשובות הרא״ש · כלל ט׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
