תשובות הרא״ש · כלל פ״ט סימן ט׳ (ב׳)

תשובה יראה שהדין עם שמעון מאחר שגבו הקהל בכתב המלך מה שהיה מס ראובן משטרות שנכתבו על שם ראובן והיה לשמעון חלק בהם מיד נתחייב לפרוע לשמעון חלקו מה שהיה לו באותן שטרות כי פרע חובו מממון שמעון כל מה שגבו הקהל מן השטרות נכו לראובן מן החוב שהיה חייב להם ואף על פי שפרעון זה היה בעל כרחו של ראובן מ"מ פרעון הוא ונתחייב ליתן לשמעון חלקו ודמיא להא דאמרינן בחולין בפרק הזרוע (קל"א) הרי שאנסו בית המלך את גרנו אם בחובו חייב לעשר ואם באנפרות פטור מלעשר הרי אתה רואה אף על פי שבאונס נטלו את גרנו כיון דבחובו נטלוהו חייב ליתן ללוי מעשר שהיה לו באותו גרן כיון שנשתכר לפרוע חובו מחלקו של לוי וא"ת יאמר ראובן כן אני חייב לפרוע לך חלקך ואפרע במה שאתה חייב עדיין הא לאו טענה היא כי מיד כשגבו השטרות בשביל המס שהיה ראובן חייב לקהל נתחייב ראובן לפרוע לשמעון חלקו שהיה לו בשטרות ואינן פרעון אם לא שיתנהו ליד שמעון או במאמרו לכל מקום אשר יצונו ליתנו אבל ליתנו למקום ששמעון חייב ממון בעל כרחו לאו כל כמיניה ולאו פרעון הוא נאם הכותב אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.