תשובות הרא״ש · כלל פ״ט סימן ב׳ (ג׳)

[ילמדנו רבינו ראובן שהיה מוכר חתיכת בגד בחנותו לגוי והיה שם שמעון ואמר לראובן זה הגוי אינו מבחין בין זו שהיא טובה לאחרת שהיא גרועה ממנה אני יש לי פחותה בא ונחליף לו היפה בגרוע ומה שיעלה בסכום זו יותר מן הגרוע אני ואתה נתפשר בחליפי החתיכה היפה בגרוע ולקח שמעון היפה והלך הגוי בגרוע בא ראובן ותבע לשמעון תן לי נ' זהובים שהתנית עמי שהיית נותן לי עבור חלוף הבגד הגרוע שלך ולקחת הטובה במקומה ושמעון כפר ואמר לא התניתי עמך שום דבר וחייבו לשמעון לישבע שלא התנה עמו ויפטר ואמר שמעון שאין לו לישבע כי אפילו אם יהיה כדברי ראובן אותו התנאי לא היה בשעת מעשה אלא לאחר נתינת הבגד לגוי כמה זמן ולא קנו מידו ואינו רוצה לעמוד באותו התנאי כ"ש עתה שהוא כופר בתנאי ילמדנו רבינו הדין עם מי].