תשובה יראה לי כדברי אלמנת שמעון כי לא נתחייב שמעון בפדיון ראובן ולא דמי להא דאמרינן בפרק מי שמת (קמ"ד) האחין והשותפין שנפל אחד מהם לאומנות נפל לאמצע חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו וקאמר בגמרא שלח רבין משמיה דרבי אלעאי לא שנו אלא שחלה בפשיעה אבל באונס נתרפא מן האמצע ובתוספתא נמי קאמר אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים ברפואה שיש לה קצבה אבל ברפואה שאין לה קצבה מתרפא מן האמצע והיינו דוקא רפואה שהיא כמזונות כדאמרינן בכתובות (נ"ב) גבי אלמנה רפואה שאין לה קצבה הרי היא בכלל מזונות אבל אונס תפיסה ושביה אין זה כמו מזונות ושותף אינו מחוייב באחריות חברו דשותפין הן שומרי שכר זה לזה בעסק הממון אבל בשמירת גופו כל אחד שמירת גופו עליו הוא ואינו מחוייב בשמירת חברו ואפילו בשאלה דהשואל ממון חייב באונסין השואל גוף חברו לעשות לו מלאכתו אינו חייב באונס גופו אם נשבה או נשבר רגלו במלאכתו ואף על פי שלא תבע שמעון כל ימי חייו בשביל זה לא מחל כי אם רצה להמתין עד שעת חלוקה.
תשובות הרא״ש · כלל פ״ט סימן ד׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.