תשובות הרא״ש · כלל פ״ו סימן ד׳ (ג׳)

וכן כתב רב פלטוי גאון בתשובה ששאלתם ראובן משכן שדותיו לשמעון ואחר שמשכנם עשרים וארבעה או עשרים וחמשה חדשים הלך למדינת הים ואכל שמעון אותם שדות שנים הרבה ומת שמעון ואכלם בנו יותר מעשרים שנה ומת ראובן במדינת הים ובא בנו של ראובן ומצא אותם שדות ביד בנו של שמעון אמר לו מה אתה בתוך שלי אמר לו שירשתי מאבי אמר לו בידי אביך היו ממושכנות שמשכנם לו אבי אמר לו אם משכנם לו חזר ולקחם ממנו אבל איני יודע אלא שירשתי מאבי היכי דייני רבנן להאי דינא הכי אמרינן הבא מחמת ירושה וכו' עד דאי תבע בר ראובן לשמותי ליה באנפי בר שמעון דלא שמיע ליה משמעון אבוה ולא פקדיה דהלין ארעתא דשמעון משכנתא דידהו אית ליה מן דינא דומיא דשבועה שלא פקדנו אבא אבל שבועה ודאי לית ליה לבר שמעון מאי טעמא דלא דמי לשטר הלואה דהתם קא אתי בר שמעון לאפוקי מבר ראובן מאי דכתיב בהאי שטרא אי אשתבע שבועת יורשין גבי ואי לא לא גבי הכא אלין ארעתא בחזקת בר שמעון קיימי ולית ליה לבר ראובן אלא שמתא בבית דין בעלמא וכן היה דן רבינו מאיר ז"ל וכן בנדון זה היה שמעון מחזיק הפקדון שבידו בשבועה דכך וכך היה חייב לי במגו דהחזרתיו לך או במגו דלא היו דברים מעולם הילכך יורשי שמעון נמי כל מה שאביהם אמר שהיה שלו אצל ראובן יחזיקו מה שבידם בלא שבועה אבל מחרימין בפני היורשים שיאמרו האמת מה ששמעו מפי אביהם בחוב זה.