ומצאתי און לי בתשובת רבנא מאיר ז"ל באחד שנתן קרקע לבניו והתנה אם ימות בנו בלא זרע כי תשוב הנחלה לבנותיו ומת בלא זרע ורצו להפקיע מאותו קרקע שעבוד כתובת אלמנתו מכח התנאי שהתנה שתשוב הקרקע לבנותיו וזכה האלמנה לגבות כתובתה מאותו קרקע ובנדון זה איכא ק"ו ומה התם לא אתא לידי טריפה וגבייה עד לאחר מיתה אפילו הכי גובה כתובתה ממנו ולא אמרינן כבר קדמו אחריך כדאיתא בפ' יש נוחלין (קל"ז) ומודה רשב"ג שאם נתנו במתנת שכיב מרע שלא עשה ולא כלום מ"ט אמר אביי מתנת שכיב מרע אימת הויא לאחר מיתה וכבר קדמו אחריך ובכתובה לא אמרינן הכי דחל שעבוד כתובה מחיים כל שכן בנדון זה שנתנו לאחר במתנה גמורה בחייו שמפקעת מידי אחריך וגם אני אומר מה שכתוב בשטר וכל ימי מיגד אלמנות של זוגתי היא תמשול בכל הנכסים אינה לשון מתנה אלא לשון אפוטרופסות אף על גב שכתוב בו שיור מכמה טעמים חדא שאין כתוב בשטר שנתן לה כל נכסיו אלא לשון ממשלה וזה אינו לשון מתנה אלא לשון אפוטרופסות והשלטה ומינוי על נכסיו כד"א אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו וכן וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים וכל הארץ היתה לפרעה אלא שהיה יוסף משנה ומושל וכאלה רבות ועוד הוכחה גדולה כי בתחלת השטר כשהקנה לבניו ולבנותיו לא הזכיר אשתו כלל כי לא רצה להזכירה על הקנין כי לבניו ולבנותיו נתן מתנות ולאשתו רק אפוטרופסות ולכבודה אומר בלשון אשכנז בעודך תתאלמן לכבודי תהא שולטת בכל נכסי וזה הלשון כתב הסופר וטעה היה סבור שיש בלשון הזה לשון מתנה ולכך כתב בה שיור כי הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופיא ומעולם לא עלה על דעת בעלה ליתנה לה במתנה ועוד אם נתן לה הנכסים אז נתבטלו המתנות שנתן לבניו ולבנותיו [שעה אחת קודם מיתה לכך יש ליישב לשון השטר שיהיה כולו מקויים בזה מתנות שנתן לבניו ולבנותיו] קיימות וזכו בהם שעה אחת סמוך למיתתו והאשה תהיה אפוטרופיא ואם תנשא יטלו המתנות כמפורש למעלה ומחמת טעות הסופר שהיה סבור שיש בלשון הזה לשון מתנה טעה גם בסוף השטר והזכיר האשה על וקנינא וכי דייק בלשון השטר אינו לשון מתנה אלא לשון אפוטרופסות והנראה לי כתבתי אשר בן הרב רבי יחיאל זצ"ל.
תשובות הרא״ש · כלל פ״ד סימן ב׳ (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
