תשובות הרא״ש · כלל פ״ד סימן ד׳ (ד׳)

ואפילו נכתבו כל המתנות בשטר אחד אלא שכתוב בו פלונית נתנה לג' אחיותיה כל ממונה ופלונית נתנה לג' אחיותיה כל ממונה וכן שתים האחרות הדין הוא כמו שכתבתי כי הממון שנתנה לה אחותה הוא בכלל ממונה ונתנה אותו לאחיותיה ואם היה הדבר כך שהמתנות היו זו אחר זו מפורשות בשטר ומתו שלשת האחיות ונשארת הרביעית אותה שנתנה באחרונה יירש בן האח כל הממון כי לרביעית לא נשאר כלום וכל הממון היה של שלשה שמתו כבר וירשם בן אחיהם ואם אותה שנתנה באחרונה היא מתה יירש בן האח חלק שתי האחיות שמתו ואותה שהיא חיה עדיין ישאר לה חלקה כפי המפורש למעלה מהו חלק כל אחת ואחת ראשונה ושנייה ושלישית ואם נכתב בשטר חגלה נועה מחלה ומלכה כל אחת מהם נתנה כל ממונה לשלשת אחיותיה אין כאן מתנה כלל כי חזר הממון כלו להיות של ארבעתן כבתחילה ואם היו כל המתנות מהיום ושעה אחת קודם למיתתן אז לא היה בן האח יורש כי אם אחר מיתת האחרונה ומה שכתבת אם יש לילך אחר אומדנא [כמו מי ששמע שמת בנו ועמד וכתב כל נכסיו לאחרים ואח"כ בא בנו דמתנתו בטילה הכא נמי דעתן היה שלא יירש האח אלא ישארו ביד האחיות לא דמי כלל דכל היכא דאזלינן בתר אומדנא] אנו מבטלין המעשה שנעשה ונשאר הענין כמו שהיה מתחלה כמו שמע שמת בנו אנו אומדין דעתו אלו היה ידע שבנו קיים לא כתב נכסיו לאחרים הילכך כשבא בנו באומדן דעת אנו מבטלין המעשה שכתב נכסיו לאחרים ונשארו הנכסים בחזקתן ויירשם בנו וכן שטר מברחת שלא כוונה רק להבריח מבעלה והמתנה בטלה ונשארו הנכסים בחזקתה וכן שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים ועמד מחליו אומדין דעתו שלא כתב כל נכסיו לאחרים אלא שהיה סבור למות ולכך מבטלין מתנתו אבל בנדון זה אף כי ידוע שכוונו להבריח מן האח לא עשו דבר שיש בו הברחה ובדברים שבלב לא מיעקרא נחלה דאורייתא.