תשובות הרא״ש · כלל פ״ב סימן א׳ (ב׳)

אמנם עוד צריך עיון אם יש לסמוך על דבריו שאמר עליו שהיה בנו לענין הירושה ולפטור אלמנת ר' שמואל נ"ע מן החליצה ומההיא דפרק יש נוחלין (קל"ד) דתנן האומר זה בני נאמן וקאמר עלה בגמרא למאי הלכתא אמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום ומסיק התם אף על גב דמוחזק דאית ליה אחי מהימן אין להביא ראיה לנדון זה שיהא האב נאמן בכאן דהתם מיירי באדם שבא ממדינת הים ואמר על אחד שבא עמו זה בני שלי שנולד לי מאשתי נאמן לענין ירושה לרבנן מנכסים שיש לו עכשיו במגו דאי בעי יהיב ליה מתנה ולרבי יהודה אפילו בנכסים שנפלו כשהוא גוסס מגזרת הכתוב דכתיב יכיר יכירנו לאחרים ולענין יבום הואיל ובידו לפטרה בגט אבל בנדון זה אפילו במגו לא מהימן דאיהו גופיה לא ידע בודאי דשמא גם אחר בא עליה אלא דאמר בדדמי ודמיא להא דבבא מציעא פרק השוכר את האומנין (פ"א) ההוא גברא דאוגר חמרא לחבריה אמר ליה לא תיזיל באורחא דנהר פקוד דאיכא מיא זיל באורחא דנרש דליכא מיא אזל באורחא דנהר פקוד ומית חמרא אתא לקמיה דרבא אמר ליה אין באורחא דנהר פקוד אזלי ומיהא לא הוי מיא אמר ליה מה לו לשקר אי בעי אמר באורחא דנרש אזלי אמר לו אביי מה לו לשקר במקום עדים לא אמרינן והלכתא כאביי אלמא אף על גב דאיכא מגו לא מהימן משום דאנן סהדי דבכל עידן איכא מיא באורחא דנהר פקוד ואף על גב דעדות ממש ליכא שהיו שם מים בשעה שהלך זה אלא שרוב פעמים מצוי שם מים הוה ליה מגו במקום עדים הכא נמי אנן סהדי דאיהו לא ידע בודאי שהוא בנו שהרי לא היתה חבושה עמו בבית האסורין משעת ביאה שבא עליה עד שילדה ולא דמי לאשת איש דאמרינן רוב בעילות אחר הבעל אבל בביאת זנות איכא למימר כמו שהוא בא עליה בזנות גם אחרים באו עליה אבל בדדמי אמר שהוא בנו מספק כי אי אפשר לו לידע בודאי הילכך אין כאן מגו דהוה ליה מגו במקום עדים דאנן סהדי שאינו יודע האמת.