תשובות הרא״ש · כלל ע״ט סימן ח׳ (ג׳)

ומה שכתבת אי מצי יהודה למימר ללוי מוחזק אני ואתה באת עלי בטענת ספק והמוציא מחברו עליו הראיה ונסתפקת אם נאמן במגו דהחזרתיו לך לא שייך הכא למימר מגו כי הוא אומר שקבלם בחוב שהיה אביהם חייב לו ולמה יחזירם טענתו שהוא טוען בממון לזכות בממון וחזרת המעות סותרים זה את זה לא שייך מגו אלא בשתי טענות שאיזה מהם שיטעון זוכה בממון שבידו אלא שאותה טענה שהוא טוען כדי לזכות בממון שבידו אינה בריאה וטובה ולא היינו מאמינין לו בטענה שטוען לזכותו בממון אלא על ידי מגו של טענה אחרת טובה ואמרינן מה לו לשקר ודאי גם טענה שטוען אמת היא דאם היה רוצה לשקר היה טוען טענה שנראית לעולם יותר שהיא אמת מזו הטענה שטען כגון הנהו עיזי דאכלי חושלא בנהרדעא (ב"ב ל"ו) דמהימן למימר שאכלו עד כדי דמיהם אף על גב דלא שכיח במגו דלקוחים הם בידי וכן ההיא (שבועות מ"ב) דנאמן לומר סיטראי נינהו במגו דלא היו דברים מעולם אף על גב דסיטראי נינהו טענה גרועה היא דלא שביק איניש מלוה בשטר ופרע מלוה על פה וכן כל מגו שבתלמוד על דרך זה אבל בנדון זה בטענתו הוא רוצה לזכות בחלק לוי והיאך נאמין לו במגו של טענה אחרת שיטעון שאין לו בחלק לוי כלום.