ומה שהוספת לשאול אם עמד יהודה עם לוי בדין ואמר לו אמת הוא שקבלתי ממון מאחיך מחמת שהיה לי אצל אביך כמו שאחיך יודעים ואתה אינך יודע לפי שלא היית בעיר וכיון שכן הוא הטל חרם בשם כל מי שתופס דבר משלך אינה טענה מה שטען יהודה וכיון שהודה שקבל הממון מראובן ושמעון בחוב שהיה לו על אביהם צריך יהודה לבא לדין עם לוי אם החוב עשוי בענין זה שיוכל להוציאו מיורשי יעקב בבית דין בדין גבו אותו מראובן ושמעון ואין לוי יכול להוציא מיד יהודה כלום דאף אם היו המעות ביד לוי היה מוציאם מידו בכח השטר וחזוק שיש לו על אביהם ואם היה החוב בענין שאין יהודה יכול לגבותו מיורשי יעקב בבית דין אלא שהודו ראובן ושמעון ופרעו מדעתם לא הפסיד לוי בהודאת אחיו ושלא כדין נתנו לו שליש החוב חלקו של לוי וכיון שהודה יהודה שקבל כל החוב שהיה אביהם חייב לו וחייב יהודה להחזיר ללוי שליש הממון שנתנו לו ראובן ושמעון לפי שהם גזלו ממון אחיהם ונתנוהו ליהודה ויכול להוציאו לוי ממנו כיון שנמצא גזלו בידו.
תשובות הרא״ש · כלל ע״ט סימן ח׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.