תשובות הרא״ש · כלל ע״ח סימן ג׳ (ב׳)

וכיוצא בנדון זה אמרינן בגיטין פ' השולח (מ’) ההוא עבדא דבי תרי קם חד מיניה ושחרריה לפלגא דידיה אמר אידך השתא שמעו רבנן ומפסדי ליה מינאי אזל אקנייה לבנו קטן שלחה רב יוסף בריה דרבא קמיה דרב פפא שלח ליה כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישוב בראשו וכן ביבמות פרק ב"ש (ק"י) הוא עשה שלא כהוגן אף אנו עושין לו שלא כהוגן וכהנה רבות בתלמוד מכל הלין חזינן דכל הרוצה להערים להפקיע תקנת חכמים ולעשות לחברו תחבולה לכדוהו חכמים בערמם ועמדו כנגדו להפר עצתו ולבטל מחשבתו הרעה ואנו נדון דבר מדבר ונלמוד דבר מדבר כי חכמי התלמוד לא הספיקו לכתוב כל הנולדות העתידות לבא המתחדשות בכל יום אלא שהבאים אחריהם יוצאים בעקבותיהם ומדמין מילתא למילתא וכיוצא בזה ראיתי מרנא ורבנא מאיר ז"ל שדן באחד שקנה קרקע והתנה בשעת הקניה שלא תהיה לאשתו שעבוד כתובתה עליו וגם על אחד שקנה קרקע וצוה להקנות לאחיו וכתבו השטר בשם אחיו להפקיע שעבוד אשתו ופסק שתגבה כתובתה מהם אחרי שכיון להערים להפקיע תקנת חכמים לא תועיל לו ערמתו כ"ש בנדון זה דצורך שעה היא ומיגדר מילתא ומילתא דשכיחא היא ועוד דדין גמור הוא כאשר בארתי שראוי שיבטלו כל שטרי הברחות ותחבולות הנעשות עד היום וכשבאו ליד בית דין שיקרעום ותנתן דת בטוליטולה על הסופרים ועל העדים שלא יכתבו ויחתמו שטר מתנת נכסים שיראה בו תחבולה וערמה אך יביאו הדבר לפני גדולי העיר ועל פיהם יעשו ואם יעברו על זה שיסתלקו מאומנותם נאם הכותב והחותם בעשור לחדש אייר שבעים וחמשה ליצירה אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.