תשובות הרא״ש · כלל ע״ח סימן ב׳ (ג׳)

ומה שטוען שמעון שיעשה מלאכה כדי לפרוע את חובו אין בית דין כופין אותו לכך שלא אמרה תורה אלא והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט ואפילו שליח בית דין דאמר שמואל בפרק המקבל (קי"ג) מנתח נתוחי אין משכוני לא כל שכן שלא ישלחו בית דין יד בגופו לכופו להשתעבד ולפרוע חובו וכן כתב רבינו תם בתשובה כי היכי דדרשינן (קדושין י"ח) בגנבו ולא בזממו ולא בכפלו הכי נמי דדרשינן ולא בפרעון חובו ולא במזונות אשתו והמשכיר עצמו נקרא מכירה כדאמרינן בפרק הזהב (נ"ו) שכירות דיומא כמכירה דמיא והויא מכירה ועבד עברי הנמכר לשש קרייה רחמנא שכיר (קדושין ד’).