תשובות הרא״ש · כלל ע״ו סימן ב׳

וששאלת יהודי אחד החזיק על עצמו שטר חוב [וכתוב שנגמר] בניסן סתם והמלוה זה מחל ללוה זה מחילה גמורה בניסן זה ונגמר ענין המחילה בי"ח בניסן אם יש כח במחילה זו לבטל החוב [הן ודאי יש כח במחילה לבטל החוב] דכיון דיש זמן בשטר המחילה בי"ח בניסן ובשטר חוב אין מבורר בו בכמה ימים היה בניסן יד בעל השטר על התחתונה ואנו אומרים שהיה קודם שמונה עשר בניסן והמחילה היתה אח"כ וכיוצא בזה מצינו בפ' מי שהיה נשוי (צ"ד) הנהו תרי שטרי דאתו לקמיה דרב יוסף חד הוה כתוב ביה בחמשה בניסן וחד הוה כתוב ביה בניסן סתמא אוקמיה רב יוסף לההוא בר חמשא בניסן [בנכסים] א"ל אידך ואנא אפסיד אמר ליה את ידך על התחתונה אימור בר עשרין ותשעה בניסן את לכתוב לי מר טרפא מאייר פי' שאטרוף מנכסי המוכר שמכר מאייר ואילך מצי אמר לך את בר חד בניסן והנחתי לך מקום לגבות ממנו אלמא כיון שאין מבורר בשטר בכמה ימים בחדש תלינן להקדים ולאחר הכל לריעותא של בעל השטר דיד בעל השטר על התחתונה כ"ש בנדון זה דתלינן שהמחילה היתה אחר ההלואה.