תשובות הרא״ש · כלל ע״ה סימן ב׳ (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה גרסינן בפרק מי שמת (ק"נ) אמר נכסי לפלוני עבדא איקרי נכסי וכו' שטרא איקרי נכסי דאמר רבה בר רב יצחק שני שטרות הן וכו' ופירש רבינו שמואל אמר נכסי לפלוני פסקי הלכות הן שפוסק הגמרא שכיב מרע שאמר נכסי לפלוני אי נמי בריא שהקנה בסודר ובא הגמרא לפרש איזה דבר קרוי נכסים וקא מפרש גמרא שהאומר נכסי לפלוני שקנה גם השטרות ועל כרחין מיירי שלא מסר השטרות לידו דאי מסרן לידו מה הוצרך לפרש דשטרות איקרי נכסי הרי מסרן לידו שיקנה אלא מיירי בשכיב מרע שאמר בסתם נכסי לפלוני או בבריא בקנין והוצרך הגמרא לפרש איזה ממון הוי בכלל נכסים וקאמר דקנה גם השטרות בקנין לחודיה בלא כתיבה ומסירה וגם לא כתב ליה קני לך איהו וכל שעבודיה ובשלמא אם לאו פירוש רבינו שמואל סוגיא דגמרא לא קשיא לי דמצינו לפרש דבשכיב מרע איירי דכולא סוגיא איירי בשכיב מרע ודברי שכיב מרע ככתובין וכמסורים דמו והוי כבריא שכתב שטר בכל יפוי לשון דהיינו קני לך איהו וכל שעבודיה וגם מסר לידו ולכך אמרו חכמים ככתובים וכמסורים דמו ורבינו שמואל שפירש דמהני אף בבריא בקנין לחודיה לטעמיה כדמפרש בפרק המוכר את הספינה (ע"ז) דגרסינן התם אמר אמימר הלכתא אותיות נקנות במסירה ולא צריך למכתב קני לך איהו וכל שעבודיה ולא שום שטרא הילכך נקנות גם בקנין חליפין לחודיה אמנם רבו החולקים רי"ף ור"ח ורבינו תם פוסקים דאין אותיות נקנות במסירה אלא בכתיבה ומסירה וגם צריך שיכתוב קני לך איהו וכל שעבודיה וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא לא מפקינן מיניה ממונא ומוקמינן נכסי בחזקת יורשי ראובן ואף על פי שכתב רי"ף ואף על גב דלא מקניה במסירה אגב קרקע נקנין היינו כשהקנו לו בקנין אגב ואמר לו קני לך איהו וכל שעבודיה דאית ביה ואי לא כתבינן ליה הכי אמרינן לצור על פי צלוחיתו הוא מכרו לו וכ"ש לדברי רבי יצחק דאפי' בקנין אגב לא איקני אלא היכא שהשטר נכתב בשם המוכר והלוקח כההיא דמייתי מיניה ראיה אם קדם מוכר וכתב את השטר הילכך לא קנתה השטרות ואף על פי שהיו בביתו והקנה לה כל נכסיו וקנתה לה [חצרה ויש כאן] כתיבה וחצרה דהוי כמסירה לא קנתה השטרות כיון דלא כתב לה קני לך איהו וכל שעבודה דאית ביה.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.