תשובה הא מילתא דפשיטא היא כיון שמן הדין יכול להוציא המלוה ולגבות ממנו כל חובו שחברו חייב לפרוע לו חלקו דהא דאמרינן (נדרים ל"ג) הפורע חובו של חברו הפסיד מעותיו היינו היכא דמדעתו קם ופרע ולא היה מוכרח לכך דהוי כמו מבריח ארי מנכסי חברו אבל היכא דמתחלה נעשו אחראין וערבאין זה לזה אין בכאן מבריח ארי וצריך חברו לפרוע חלקו ואם כתוב קודם שלש שיטין שכל החוב בשביל פלוני יגבה ממנו כל החוב ומה שכתבתם שכתוב בספר הרמב"ם ז"ל הפורע שטר חוב של חברו והפסיד מעותיו וו' יתרה הטעתכם כך כתוב בספרים שלנו הפורע שטר חוב של חבירו הפסיד מעותיו.
תשובות הרא״ש · כלל ע״ג סימן ט׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.