דע שאפילו אם היה לו נכסים הרבה ללוה לא נחתינן לנכסיה עד דמודעינן ליה כדאמרינן ההוא דיינא דאחתיה למלוה לנכסיה דלוה מקמיה דלתבעיה ללוה סלקיה רב חנין בריה דרבינא אמר רבא מאן חכים למעבד כי האי מילתא אי לאו רב חנין בריה דרבינא קסבר נכסי דאינש אינון ערבאין ליה וקיי"ל המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב תחלה הילכך אם הלוה במקום שיוכל שליח לילך ולחזור תוך ל' יום יודיעוהו בית דין והמלוה יוסיף על חובו שכר השליח ויגבהו עם חובו כההיא דערכין המקדיש נכסיו והיה עליו כתובת אשה ובעל חוב מוסיף עוד דינר ופודה הנכסים משום דרבי אבהו ולשון מוסיף משמע שמוסיף על הלואתו וגובה הדינר עם שאר חובו וכל שכן להוצאת השליח שהיא לטובת הלוה שמן הדין היה ראוי לירד לנכסיו מיד משום נעילת דלת ולאחר שיודיעוהו יחרימו בית דין שיודו לפני בית דין כל מי שתופס מנכסיו ובית דין יגבו לו חובו מהם ושלום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
תשובות הרא״ש · כלל ע״ג סימן ד׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.