תשובות הרא״ש · כלל ע״ג סימן י״א (ג׳)

עוד ילמדנו רבינו ראובן הוציא שטר משכון על קרקע שמשכנו קבלנין ליעקב אביו והקרקע היתה של שתי אחיות מאלו החמש ובא ראובן זה לפני לדון היום כמו חמש שנים שעברו ובקש ממני להורידו בחובו זה בקרקע זו שהיה דר בה מחמת משכון יעקב אביו ושמעון בעל אחת משתי האחיות אלו בכח אשתו ואחותה טען שיעקב זה מחל לשנים מאלו החמשה כל תביעה שהיה לו אצלם מחילה גמורה בשטר ולפי זה לא נשאר לו ולבאים מכחו זכות אצל אחד מן החמשה וראובן השיב לא כי אלא תבע ממני שהייתי מצווה לגבות כל חובו ובא שטר מחילה זו לפני ועיינתי ודקדקתי בו ומצאתי שהמחילה לאלו השנים לא נזכר בה שטר משכון זה אלא סתם מחל להם וערכו ביניהם דברים וטענות ושאלתי מהם אם רצונם לפסוק דין ביניהם לפי מה שנראה לי מדקדוק השטר לפי שהיה סתם שלא יפסיד ראובן זה חלק הג' שלא נמחל להם ובעלי המחילה השנים שתועיל להם מכל וכל והורדתי לראובן בשלש חמישיות מחובו בקרקע הממושכנת אצל יעקב אביו שהיה דר בה הורדה גמורה על ידי שומא והכרזה ונשאר קרקע זו ביד ראובן זה דר בה ומשתמש ככל בעל קרקע בשלו עד הנה ועתה בא שמעון זה לערער על קרקע זה וחזר לטענתו הראשונה לענין המחילה הנזכרת שכיון שנמחל לשניהם שהכל מחול והשיב ראובן שאין ראוי לשמוע דבריו כיון שמתחלה נפסק הדין ביניהם ושתק מאז ועד עתה ובפחות מזה הזמן היתה עולה חזקה כל שכן בזה שלא היתה מחילת השנים מבוארת מזה השטר ואני משכתי ידי מן הענין מלפסוק בו פעם שנית עד בא דבריך וכבדנוך בהודאות וברכות ולך תהיה צדקה.