נערת חצניך מלא לבא ריקן באת לסוך מקנקן ישן מחדש נתרוקן כי מנעורי לא שננתי על שמרי לא שקטתי ולקצוי ארץ ירדתי ולא עמד בי טעמי ורוח אחרת היתה עמדי והנני נושא ונותן במה שכתבת לי על אודות אלמנה אשר נתנה את שלה מתנה לבנה אחד אם לא יאבה ויתרצה בנה הקטן לכשיגדל בפשרה שעשו בין הבנים ונפטרה האלמנה לבית עולמה ואחר פטירתה שאלו את בנה הקטן אם יתרצה באותה פשרה ולא אבה ועתה בא אחיו הגדול בכח אותה המתנה והנה באת לומר שאין בכח אותה מתנה בית מיחוש דהויא משום אסמכתא שתלתה המתנה ברצון בנה הקטן וכל דאי אסמכתא הוי ועוד נתת טעם לדבריך לבטל המתנה כי בשעה ששאלו את בנה הקטן אם נתרצה בפשרה שעשה ולא אבה כבר נפטרה האלמנה נמצא שעתה חל הקנין ואין קנין לאחר מיתה.
תשובות הרא״ש · כלל ע״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.