ומה שכתבת ועוד טען שמעון שרוצה לברר שראובן נתחייב לו אחר שנתחזק עליו זה השטר חוב שטר חוב אחר שסכומו כשטר חוב זה לא הבנתי יפה טענה זו אם רוצה לומר שטר חוב [שעשה גם ראובן לשמעון מתחילה מאי נפקא מיניה באותו שטר חוב] הלא החזירו השליש לראובן וכבר הוא מחול ועל דעת השליש נעשה שטר חוב זה ושני השטרות נעשו כאחד ואם רוצה לומר שהלוה שמעון לראובן מעות וכי ההיא דפרק בתרא דכתובות (ק"י) שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה אדמון אומר אלו הייתי חייב לך כיצד אתה לוה ממני וחכמים אומרים זה גובה שטר חובו וזה גובה שטר חובו וכן הכא נמי בא שמעון לבטל שטר חוב של ראובן מכח שראובן לוה ממנו ולא גבה ממנו שטר חובו חדא דהא קיימא לן כחכמים ועוד שמא בשעה שלוה ראובן משמעון עדיין לא החזיר לו השליש השטר של שמעון ואף אם נכתב לו השטר אחר שנתן לו השליש השטר לא דמיא לההיא דאדמון דשטר זה אין עיקרו ממון ואינו כל כך ברור לגבות ובינתיים הוצרך ראובן למעות ולואם משמעון כי לא היה לו שהות לנגוש שטר זה.
תשובות הרא״ש · כלל ע״ב סימן ב׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.