ומה שכתבת שכבר נפטרה האלמנה ועתה חל הקנין ואין קנין לאחר מיתה אינו נראה לי כי המתנה נתנה לו על מנת שאם לא יתרצה בנה הקטן בפשרה דקיי"ל כר"מ דאמר כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ואפי' לא נכתב בשטר על מנת אלא אם לא יתרצה הקטן בפשרה הוי כאומר מעכשיו דמי כדאיתא בפרק מי שאחזו (ע"ו) על מנת שתצא חמה מנרתקה מעכשיו הוא דקאמר דאמר רב הונא כל האומר על מנת כאומר מעכשיו הוא לא נחלקו אלא באם תצא מר סבר כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו [והוה ליה כמהיום אם מתי כמעכשיו אם מתי ובפ' יש נוחלין (קל"ו) פסק רב כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו] ואף על גב דאמרינן בגיטין בפרק המגרש (פ"ה) אתקין רב בגיטין מן יומא דנן ולעלם לאפוקא מדרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ורי"ף חולק עליו בין ממונא לאיסורא ורש"י פי' דלרווחא דמילתא תיקן לשופרא דשטרי בעלמא הילכך בשטר זה שנכתב בו זמן הוי כאלו כתוב בו מהיום ואין כאן קנין לאחר מיתה ושלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
תשובות הרא״ש · כלל ע״ב סימן ג׳ (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
