וששאלת ראובן ושמעון שעשו שטרות זה על זה בסך ממון ונתנום ביד לוי על מנת שאם יהא כך יתן שני השטרות לראובן ואם לא יתנם לשמעון ולא עשו בשעת נתינת השטרות ביד לוי דבר מן הדברים המבטלין אסמכתא ולוי נתן שני השטרות ליד ראובן ותובע ראובן לשמעון דמי השטר ושמעון אומר שרוצה לברר בעדים שהשטר הזה ניתן בנאמנות ביד לוי על תנאי ושהוא אסמכתא דע כי כך נהוג בארץ הזאת לקיים כל דבר וסומכין על זה שאינו אסמכתא שהרי שמעון חייב עצמו בסך ממון לראובן בחוב גמור בלי שום תנאי אלא שראובן תלה מחילת החוב בשליש שאם ירצה השליש ימחול לשמעון את החוב שנתחייב לראובן ואם לא מחלו השליש ונתן לראובן את שטרו נמצא שזכה ראובן בחוב שנתחייב לו שמעון מזמן כתיבת השטר והוא חייב עצמו בלא שום תנאי ובסגנון זה כתב הר"ם דלא הוי אסמכתא.
תשובות הרא״ש · כלל ע״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.