תשובות הרא״ש · כלל ע״א סימן ח׳ (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה הוו יודעין כי ר"ח ורי"ף והרמב"ם הסכימו כלם שאין נאמנות מועיל לגבי לקוחות בין שקדם הנאמנות ללוקח ובין שקדם הלוקח לנאמנות והראב"ד והרמ"ה חלקו בין קדם הלוקח ובין קדם הנאמנות וכיון שהפליגו בה רבוותא לא מפקינן ממונא עד שישבע המלוה ומיהו אם מת המלוה היורשים היו גובים בשבועת היורשין שלא פקדנו אבא ששטר זה פרוע וכגון זה אמרינן הבו דלא לוסיף עלה כיון דשבועה זו אינה אלא משום חשש רמאות ולענין ההוצאה והשחד כל תנאי שבממון קיים ומועיל הנאמנות לענין ההוצאה והשחד כמו שמועיל לענין גוף הממון הכתוב בשטר ולענין המטבע שכתוב בשטר מסכום עשרה פשוטין כל זהוב ובשעת ההלואה היו עשרה קורנאדוש בזהוב וטוען הלוה כיון דלענין הנסכא היו שוין קורנאדוש בזמן ההלואה כמו נוביניש עתה שאין לו לתת אלא נוביניש סכום השטר והמלוה טוען שיש לו ליתן כל סכום השטר מקורנאדוש הדין עמו כי המטבע שהיה יוצא בשעת ההלואה מאותו המטבע יפרע לו עתה אם באותה שעה היו יוצאין קורנאדוש גם עתה יפרע לו קורנאדוש כי למה יפרע לו פחות ממה שהלוהו ואין כאן שינוי מטבע כי גם עכשיו יוצאים הקורנאדוש בהוצאה אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.