תשובות הרא״ש · כלל ע״א סימן ה׳ (ב׳)

תשובה תוכן הדברים לא יכולתי להבין אם היה טוען שמעון על יהודה נתתי לך חמשים זהובים לראובן בחוב שאני חייב לו וראובן הוציא שטר נאמנות על שטר נאמנות יגבה ממנו מנה כי הוא אומר שיהודה לא נתן לו כלום בשביל שמעון על כל פנים צריך יהודה לישבע ששמעון לא נתנם לו כלום או שנתנם לראובן במצות שמעון ושטר נאמנות שביד ראובן אינו מועיל ליהודה לפטרו משבועה ואם טען שמעון פרעתי לך חמשים זהובים בשביל ראובן אפילו הודה יהודה וגם ראובן פטור יהודה וראובן יגבה ממנו דמצי למימר סיטראי נינהו והלשון שטען על יהודה הנה חמשים זהובים תקח אותם על לשון זה אין לחייבו שבועה דלמא במתנה הוא לומר ואם לא יבאר לשם מה נתנם לו אין להטיל שבועה על יהודה כי שבועת היסת תקנת חכמים היא ולא ישביענה אלא בטענה מבוררת שוב שאלתנו שנית כי נסתפקנו בשבועה והשיב לי דאית עדיין איני מבין כאן שום שאלה שיהיה ראוי להסתפק בה ראובן וכל הבאים בהרשאתו גובין משמעון בלא שבועה כל זמן שטוען פרעתי לראובן או לשלוחו שבא בהרשאתו אבל אם טוען שמעון על יהודה נתתי לך חמשים זהובים להוליכם לראובן בחוב שאני חייב לו אבל אתה באת אלי בשליחות ראובן שאתן לך חמשים זהובים מחוב שהייתי חייב לו ונתתים לך על כל פנים צריך יהודה לישבע שלא נתנם שמעון או שהוליכם לראובן או בשליחות ראובן קבלם ואין הרשאת ראובן מועלת לו ליפטר משבועה.