וששאלת שטר שכתוב בו פלוני לוה מפלוני מנה וחייב עצמו למלוה או לכל מי שמוציא שטר זה כדי שלא יצטרך לעשות הרשאה לשום אדם ונסתפקת אי מהני מחילת המלוה דבר פשוט הוא דמהני ביה מחילה כיון שידוע הוא שעיקר הממון הוא של המלוה ולא כתוב כן אלא שלא יצטרך לעשות הרשאה בתר כוונתו אזלינן ולא עדיף ממכרו לאחר או הרשה לאחר דאמדינן דעתיה דלעולם עיקר הממון שייר לעצמו שיהא בו כח למחול דנפקא מינה שאם יאבד ממנו השטר ויבא ליד אחר שיגבה מעותיו מן הלוה וימחול לו החוב ולא יוכל מוציא השטר לגבות את חובו.
תשובות הרא״ש · כלל ס״ח סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.