לשון אברהם שושן מורי שיחיה החרדה שחרדתי היתה לפי שהטלת הקנס לבעל המדינה דאע"ג דהדין עם מורי כמ"ש אין מסדרין למי שנשבע אלא אפי' אבנטו יש לנו למכור ולפרוע מידו אם לא תשיג די שבועתו מה יהא ממנה נאסרנו ביד גוים והלא אין מרחמים עליו כמו שלמדנו רבינו מה תוא זה אין מרחמין עליו כך ממונם של ישראל כיון שנפל ליד מ"ה אין מרחמין עליו וה"ה לגופו וגם מ"ש מורי שיש להכותו עד שתצא נפשו מידי דהוה אעשה סוכה ולולב על זה תמהני דבשלמא עשה סוכה ולולב מיירי בזמן חיובא וכיון שאומר לו עשה ואינו רוצה לעשות הוי פריקת עול ומכין אותו עד שתצא נפשו אבל כאן שמי שנשבע לזמן קצוב מה מקום להכאה אם כבר עבר כבר כתב מורי שאין להכותו דמעוות שאין יכול לתקון הוא ואם קודם שהגיע זמנו לא שייך הכאה דהא אמר כל שעה שיגיע זמנו אקיימנו ואפי' אם אמר לא אקיימנו לא שייך הכאה כיון שבאותה שעה לא אקיים אין עליו חיוב שבועה עדיין כמו שיש עליו בסוכה ולולב חיוב באותה שעה שאומר לא אקיים הוי פריקת עול אבל בכאן לא הוי פריקת עול כיון שאין עליו חיוב שבועה ונוכל לומר לכשיגיע זמנו יקיימו מיהו אתה תבחר ולא אני ועכ"פ הדין הוא שיקנסו אותו בקנסות כדי לקיים שבועתו אבל לא ע"י חיוב ממון לגוים וה' אלהי ישראל יודע שלא חרדתי כל החרדה אלא לכבוד שמים ולכבוד' שאני מכיר' בטבע זקנים של עיר ויאמרו כבר הותרה הרצועה וגם אתה יודע מגמתי לחייב ממון ישראל לגוים ויהיה להם למכשול שמדמין דבר שאינו דומה וע"כ כתבתי מה שכתבתי אלא שתמחול לי ואם שגיתי הבינו לי ואתה שלום כחשקך וכחשק תלמידך אברהם].
תשובות הרא״ש · כלל ס״ח סימן כ״ז (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
