תשובות הרא״ש · כלל ס״ח סימן כ׳

שאלה ילמדנו רבינו ראובן הוציא שטר של אלף זהובים על שבעה מאנשי הקהל ושטר זה יש לו כמו ל' שנים ולא נשאר מן הלוין בחיים זולתי אחד ובעל השטר תובע ליורשי הלוין ומניח לאחד מן הלוין שהוא עדיין חי ואינו תובעו ויש לו ממה לפרוע החוב והיורשים טוענין שאבותיהם עשו שטר חוב זה על עצמן בעבור הקהל שכן דרך כשהקהל חייבין ממון לשום אדם עושין שבעה מהם שטר על עצמם שאין כל הקהל יכולין לעשות שטר על עצמם והקהל שבאותו הזמן פרעו השטר כי ראובן זה לא היה אמוד שילוה משלו אלף זהובים לאלו הלוין ועוד שא"כ למה לא הוציאו בחיי הלוין ובעוד שהקהל קיים ועוד כי המלוה הזה עברו עליו זמנים הרבה שהגיע לדלי דלות והיה מתפרנס ברצון מן הצדקה אם היו נותנין לו ולא הוציא שטר זה עד שמתו הלוין וכל הדור ההוא עוד טוענין היורשים כי מאחר שהלוה האחד קיים ואינו רוצה לתבעו גם כי יש לו יכולת לפרוע שמע מינה שטרא ריע הוא ומפני שהחי יודע טיבו של שטר זה אינו מעיז פניו ואולי נתפשר עמו הדין עם מי כנראה שהדין עם היורשים כיון שלא הוציאו בחיי אבותיהם ודמיא לההיא דב"ב (ז’) דאמרינן בהא נמי הלכתא כרב חמא מדלא אפקיה בחיי אבוהון שמע מינה ציורי ציירי ליה ולא חיישינן לאחזוקי סהדי בשקרי וכל שכן הכא דלא מחזקינן להו בשקרי אלא אמרינן פרוע הוא ומילתא דשכיחא הוא טפי מדאחזוקי סהדי בשקרי ועוד כיון שהמלוה לא היה אמוד דמיא לההיא דאמרינן ידענא ביה בחסא דלא אמיד ועוד כיון שהגיע לדלי דלות אי איתא דשטרא מעליא הוא איבעי לאפוקי ולמתבעיה.