תשובות הרא״ש · כלל ס״ד סימן ב׳

שאלה ילמדנו רבינו ראובן תבע שמעון יריעת בגד שנתן לו למכרה והשיב שמעון שלא היה נזכר שנתן לו ראובן יריעה זו מעולם בא עד אחד ואמר לפני ניתנה זו לשמעון חזר שמעון ואמר אם אמת הוא שנתנה לי איפשר שפרעתי דמיה לראובן אשלח בעבור הפנקס שלי לעיין בו ולידע אמיתת הדבר אחר כמה ימים חזרו לדון לפני הדיינים שאלו לשמעון אם הביאו לו הפנקס ואמר כבר שלמתי בשבילה ומתוך אנס שאירע להם לא באו וראובן שואל שיפסקו דינו וקצת הדיינים רצו לחייבו לשמעון שבועה שאינו יודע שנתן לו יריעה זו מעולם ואם יזכר להבא שנתנה לו שיפרע דמיה לראובן והיה שם תלמיד אחד ואמר שבועה כזו לא שמענו מעולם ושורת הדין הוא שישבע שמעון לא היו דברים מעולם להכחיש העד כיון שאינו יכול לישבע שבועה זו שהרי הוא מסופק בדבר [משלם] ואחד מן הדיינים חרה לו על שהשיב אותו תלמיד לסתור דבריו יורנו רבינו שורת הדין ואם עשה אותו תלמיד כהוגן.