[הבעל שאמר לאשתו שתעשה בבגדיה מה שתרצה והלכה האשה ונתנן במתנה לאחר אין באותה מתנה כלום כי הבעל חייב לכסות לאשתו והיא אינה יכולה למכור וליתן לאחר הכסות שהוא קונה לה כי אדעתא דהכי שתתכסה בהן קנאם לה ולא שתתנם לאחר ואפילו הכניסה לו הבגדים מבית אביה הדין כאלו קנאם לה דאלו תתנם לאחר הוא צריך לקנות לה אחרים והמלבושים שהכניסה לו בין שיש להם דין נכסי מלוג בין שיש להם דין נכסי צאן ברזל אינה יכולה למכרם ומה שאמר לה שתעשה בבגדיה (וכשתגבנה) מה שתרצה אין זה הלשון מועיל להסתלק דאפילו בנכסי מלוג שהגוף לאשה ואין הבעל בהן אלא פירות אם כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך לא חשיב סילוק אם לא בכתב לה בעודה ארוסה קודם שזכה בנכסים כ"ש הכא שגוף הבגדים הן שלו ולשון גרוע כזה יש אני יכול לפרש שתעשה בהם מה שתרצה להשאילן או להפקידן ביד אחר כדי שלא יוכל לקחם הבעל כמו שעשה כבר לא חשיב סילוק ואין מתנתה מתנה].
תשובות הרא״ש · כלל ס״ג סימן ג׳ (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
