תשובות הרא״ש · כלל ס״ג סימן ב׳ (ב׳)

תשובה ובעבור שאול הקטן דקדקתי בלשון אשר כתבת שיש לאפטרופוס של קטן למחול ללאה ולראובן כל תביעה וכל ערעור שהיה לקטן זה אצלם בין מחמת ירושת זקנו יעקב בין מחמת שמעון אביו בין מחמת זקנתו לאה שבחיים תביעה וערעור זה שיש לקטן למחול היינו אם לאה הזקנה נטלה מנכסי זקנו יעקב יותר מכדי כתובתה ונדונייתה כל זה מחלה ופטרה מן השבועה ונתן לה הוא ואפטרופוס שלו כל היתרון שלקחה מנכסי זקנו שהיה שמעון אביו ראוי לירש אותו והוא את שמעון אביו את הכל מחל לזקנתו לאה שהיה שלה וגם לראובן דודו מחל אם לקח מנכסי זקנו יותר מחצי הנכסים שהניח זקנו ובמחילות הללו איני רואה שום הפסד לשאול זה הקטן בירושת זקנתו כי אם מחל לזקנתו הממון שלקחה מנכסי זקנו יותר מן הראוי הרי הוא של לאה ובמיתתה הוא יורש חלקה הראוי לו בכל נכסיה ואם יאמר ראובן אתה מחלת לאמי זקנתך שבועה שהיה לה לישבע שלא נטלה ממון אבי כלום ואני לא מחלתי לה השבועה נמצא שלא היתה יכולה לגבות מנכסי אבי כלום כל זמן שלא נשבעה נמצא שלא הניח שום ממון להוריש לך על זה ישיב שאול שאם לא יכלה לגבות מנכסי זקנו כל זמן שלא נשבעה על כתובתה נמצא שנשארו כל נכסי אביך בחזקת יורשיו ואני יורש חצים במקום שמעון אבי ואני לא מחלתי ירושת זקני ואבי לכם אלא מחלתי לכם כאשר מפורש למעלה הילכך הקרקעות שהיו של זקנו ואחרי מות זקנו נשאר בכח זקנתו וברשותה ממה נפשך יטול שאול חלקו בהם כמו ראובן דודו דאם זכתה בהם לאה זקנתו הרי הוא יורש אותה כי לא מחל על ירושה העתידה לבא לו מכח זקנתו אם לא זכתה בהם הרי נשארו בחזקת יורשי זקנו כך הוא הדין כאשר כתבתי אמנם צריכין אנו להפך בזכות הקטן וחיישינן לבית דין טועין אשר לא תשיג דעתם לירד לעמק הדין לכך אני רואה בזה דברי האפטרופוס שגם ראובן דוד שאול ימחול לאמו שבועת האלמנה ויחזיקוה בית דין נכסי יעקב בעלה כדי שיהיו כל הנכסים ברורין ומוחזקין בידה בלי ערעור כדי שלא ישאר שום טענה לראובן לדחות שאול מירושת זקנו.