תשובות הרא״ש · כלל ס״ג סימן ב׳

עוד ילמדנו רבינו יעקב נפטר וחיי לרבנן הניח ולכל ישראל ונשאר אחריו לאה אשתו וראובן ושמעון בניהם ונשא שמעון לרחל והוליד ממנה שאול ונפטר שמעון זה לבית עולמו ובאו לדין רחל ושאול בנה הקטן ותבעו ללאה אשת יעקב ולראובן בנה שהיו מוחזקים בכל הממון של יעקב הזקן ושמעון בנו הנפטרים וערכו ביניהם טענות כללו של דבר מנו אפטרופס לקטן והסכים עם אמו ועם זקנתו לאה ודודו ראובן והעמידו ה' פשרנים לעיין בטענותיהם ובראיותיהם על מנת שכל מה שיסכימו הפשרנים בין שתי הכתות שיהיה שריר וקיים והפשרנים הנזכרים הסכימו ופסקו על לאה הזקנה ובנה ראובן ליתן ממון קצוב לרחל ולשאול בנה הקטן ושיפטרו לאה זו משבועת אלמנה וכמו כן מה שישאר לה ולבנה ראובן שיהיה בלי ערעור ופסקו על רחל שתמחול כל תביעותיה מעסק כתובתה ונדוניתה שנתחזקו לה על בעלה שמעון בנו של יעקב הנז' ללאה ולראובן בנה וכן פסקו על אפטרופוס של שאול זה הקטן למחול מחילה גמורה בשטר ללאה ולראובן זה כל תביעה וכל ערעור שהיה לו לקטן זה אצלם בין מחמת ירושת שמעון אביו בין מחמת זקנתו לאה שבחיים והאפטרופוס השיב ואמר שהוא מזומן למחול בעבור הקטן כל שיפסקו עליו זולתי שלא יהא בזו המחילה אונאה לקטן שהוא טוען שכיון שפטרו לאלמנה הזקנה משבועתה כשתפטר לבית עולמה והיא לא נשבעה אם יבא הקטן לתבוע ירושתה מדודו יכול לדחותו ולומר כבר מחל האפטרופוס שלך כל תביעה שיהיה לך אצל אבי ואמי עד אותו הזמן ומה שאתה תובע מעסק ירושת זקנתך שהיא אמי מן הקרקעות אין לך כלום דלא עדיפת ממאן דאתית מחמתיה דכיון שנפטרה אמי בלא שבועה לא נשאר אחריה כלום מה שתוריש ויפסיד הקטן חלקו בקרקעות מירושת זקנתו וישארו הנכסים כולן לראובן דוד שאול הקטן ויצא נקי מנכסי זקנתו וירושתה קטן זה ואומר האפטרופוס של קטן שרצונו למחול מכל וכל והוא שיקיימו נכסי הזקנה ויסלקו עליה ראובן דודו והוא בעבור הקנין כל תרעומת וכל ערעור בין מחמת יעקב הזקן בין מחמת שמעון בנו אבי הקטן ושימחלו לה בניהם בביאור כל שבועי וכל אדם כדי שישאר חלקה ידוע ומסויים וכשתפטר לבית עולמה שלא תשאר דחיה לראובן לדחות בה לשאול הקטן בעסק ירושת לאה זו הנזכרת ואבי ראה גם ראה כדת מה לעשות בדבר והודעת לנו את הדרך ואת המעשה אשר נעשה בלא אונאה.