וששאלתם על בני אדם שהיו יושבין בחבורה ונתן אחד מהם ככר לבת בעל הבית ואמר לה בפני ש"צ ועד אחד תהא לי מקודשת בככר זה ואחר זמן עמדה ונשאת לאחר ובא הראשון ואמר דעו שקדשתיה בככר בפני ש"צ ועד א' ושלחתם למוקדמי העיר משם לקבל עדותם והם קבלו עדותם ונראה מעדותם שהיתה מקודשת לראשון אם העד [האחר] יעיד כמותו ונתנו קבלת העדות ביד שלוחכם ושוב הלכה שם אם הנערה והשחידה הש"צ בענין שלקח העדות מיד שלוחכם וקרעו ובא לפניכם והעיד בפניכם בענין אחר שנראה לכם שלא היתה מקודשת ונראה אליכם ששינה עדותו על ידי שחד וענשתם אותו במלקות ובחתיכת שערו ונ' זהובים וגזרתם עליו שלא יהא טבח ולא ש"צ בכל זאת ההגמוניא עד תשלום ה' שנים לבד אם יעשה תשובה שיראה לי שהיא תשובה מעליותא ועתה בא לפניכם ואמר שמיום שאירע לו זה שהתענה בכל שבוע שני וחמישי עד שנה תמימה ושתתירו להיות טבח וש"צ בכל מקום שירצה ושאלתם אותי על ככה.
תשובות הרא״ש · כלל נ״ח סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
