תשובות הרא״ש · כלל נ״ז סימן ג׳ (ג׳)

ואמת הוא ששמעתי בשם ר"ת הא דאמרינן סתם קנין לכתיבה עומד היינו שיכתבו העדים השטר ואינן צריכין לימלך במקנה משום דכיון שהקנה בסתם דעתו שיתנו השטר כל זמן שאינו מוחה אבל אם מיחה לא יכתבו וכן משמע בריש אף על פי דקאמר אמר לעדים כתובו וחתומו קנו מיניה לא צריך לאימלוכי ביה לא קנו מיניה צריך לאימלוכי ביה משמע שיפה כח הקנין שאין צריך לאימלוכי ביה אבל אם מיחה לא יכתבו השטר והביא ראיה מההיא דהמוכר את הספינה (ע"ז) זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה וזכו משמע שזוכה לו בקנין סודר ואפילו הכי יכול לחזור בשטר שאין העדים רשאים לכתוב חובתו בעל כרחו אף על פי שצוה להם לכתוב כל שכן בסתם קנין שלא יכתבו כיון שמוחה בהן שלא לכתוב ותימה מה חובה יש לו בכתיבה אם שטר מתנה הוא אינו מפסיד כלום דאין עליו אחריות ומצוה לכתוב שלא יכפור הנותן והוה ליה זה נהנה וזה אינו חסר ויכתבו בעל כרחו ואי נמי מכר הוא אינו מפסיד דאי משום אחריות אפילו בלא שטר נמי גבי דאמרינן בפרק חזקת הבתים (מ"א) המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים ואי טעין ליה ואמר לא ימצא בכל פעם עדים לגבות על ידם ממשעבדי ועל ידי השטר יגבה בכל עת כל שכן שאין לשמוע לו דכיון דמן הדין גבי ממשעבדי וכונת המוכר להפקיע דינו אנו מחוייבים לרדוף אחרי הצדק שלא יפיק זממו לעות הדין ויש לומר דאית ליה טענה למוכר ולנותן דאית ליה קלא לשטר יותר ממה שיש קול לקנין ולא ניחא ליה לאיניש דליפשו שטרי עילויה משום דזילי נכסי ולא יוכל למכור ולא ללות שסבורין העולם שכל נכסיו משועבדים וכיון דכתיבת השטר הוא חובתו יכול לחזור בו ולא יכתבו העדים כיון שהוא מוחה בידם ומיהו גם הלוקח יכול לחזור בו ולומר תחזיר לי מעותי דאדעתא דהכי שתכתוב לי השטר כאשר אמרת לכתבו קניתי כדי שתהיה ראייתי בידי לגבות ממשעבדי וצריך המוכר להחזיר לו מעותיו או יכתוב לו השטר והא דקאמר חוזר בשטר היינו אם הלוקח רוצה לעמוד במקחו אם לא יכתוב לו השטר והוא הדין נמי אם לא הזכיר כתיבת השטר אף בשעת הקנין סתם קונה אדעתא שיכתבו לו השטר שיהיה בידו לראיה ואם מיחה המוכר מלכתבו המקח בטל ויחזיר לו המעות וכן בהלואה אם הלוה ראובן לשמעון מנה בקנין ומיחה שמעון שלא לכתוב את השטר צריך לפרוע המעות מיד דאדעתא דהכי הלוה לו שיהיה לו שטר בידו שיגבה בו ממשעבדי נמצא שאין נפקותא במה שאומר ר"ת שאין לכתוב השטר בלא רצון המקנה אלא בקנין של מתנה או במכר [ויתבטל המקח].