תשובות הרא״ש · כלל נ״ה סימן ט׳ (ט׳)

ועל שכתבת מגזרת השכל וגזרת הדת מה אשיב על זה לא תהא תורה שלנו כשיחה בטלה שלכם חכמת הגיונכם אשר הרחיקו כל חכמי הדת נביא ממנה אות או מופת לחייב ולזכות ולאסור ולהתיר והלא חוצבי מקורה לא האמינו במשה ובמשפטים ובחוקים צדיקים אשר נתנו על ידו בכתב ובקבלה ואיך שואבי מימיה יביאו ראיה מהם לחקים ומשפטים של משה רבינו עליו השלום ולפסוק דינין במשלים שהורגלו בהם בחכמת הגיונם האף אין זאת וכי בימי ובמקומי יפסקו הדינין על פי המשלים תהילה לאל בעודי חי עוד יש תורה בישראל להביא ראיה מהמשנה וגמרא בבלית וירושלמית ולא יצטרכו להביא משלים לפסקי הדינים כי חכמת הפילוסופיא וחכמת התורה והמשפטים אינן על דרך אחת כי חכמת התורה היא קבלה למשה מסיני והחכם ידרוש בה במדות שנתנה לידרש בהם ומדמה מילתא למילתא אף על פי שאין הדברים נמשכים אחר חכמת הטבע אנו הולכין על פי הקבלה אבל חכמת הפילוסופיא היא טבעית וחכמים גדולים היו והעמידו כל דבר על טבעו ומרוב חכמתם העמיקו שחתו והוצרכו לכפור בתורת משה לפי שאין כל התורה טבעית אלא קבלה ועל זה נאמר תמים תהיה עם ה' וגו' כלומר אפילו יצא לך הדבר חוץ מן הטבע אל תהרהר על הקבלה אלא בתמימות התהלך לפניו לכן אין להביא ראיה מדבריהם לעשות אות ומופת וגזרות ומשלים על משפטי ה' הישרים ועל זה אמר החכם כל באיה לא ישובון רוצה לומר כל הבא ונכנס מתחלה בחכמה זו לא יוכל לצאת ממנה להכנס בלבו חכמת התורה כי לא יוכל לשוב מחכמה טבעית שהורגל בה כי לבו תמיד נמשך אחריה ומחמת זה לא ישיג לעמוד על חכמת התורה שהיא ארחות חיים כי יהיה לבו תמיד על חכמת הטבע ותעלה ברוחו להשוות שתי החכמות יחד ולהביא ראיה מזו לזו ומתוך זה יעות המשפט כי שני הפכים הם צרות זו לזו ולא ישכנו במקום אחד ומה שכתבת ועוד כי הדעת נוטה לכך כי רחל שהיו לה נכסים קודם שנשאת שזכתה בהם מכתובת בעל אחר או מצאה מציאה או נפל לה מירושה ובאה התורה והפקיעה ממנה טובת הנאה שהיתה לה בנכסים שתניחם למי שתרצה וזכתה הבעל בהן וחזרה התקנה והפקיעה חצי אותו זכות והניחה אותם בחזקת אותה ענייה בעלת הנכסים שיהיה לה טובת הנאה בהן תמה הוא היאך נכנסה סברא זו בלבך שהניחו רוב נשים שנשאות בתולות ונותנין אביה ואמה עמה מוהר ומתן ובשבילם תקנו שלא תסוב מהר ומתן שנתנו למשפחת הבעל אלא ישאר במשפחת האב וכענין (וכגון) כתובת בנין דכרין ותקנו בשביל דבר שאינו מצוי אשה שמצאה מציאה או ירשה או זכתה מכתובת בעלה ולעשות לה טובת הנאה שתניח למי שתרצה ועוד אם באו לעשות טובת הנאה לעניה זו בעלת הנכסים אם כן ישליטוה בחייה על הנכסים לעשות בהן מה שתרצה וזו תהיה לה טובת הנאה שלמה הנאה הנראית לעינים יותר מאחרי מותה כשהיא בקברה אלא נראה מתוך כתב ידיך שכל דבריך הפכים ויראו הרואים וישמעו השומעים שכן הוא נאם אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.