תשובות הרא״ש · כלל נ״ה סימן ז׳ (ה׳)

[ששאלת ראובן שנשא לאה וכתב לה בכתובה ששת אלפים כפולות והיה לו קרקעות ומכרם ואח"כ כתב לה כל נכסיו במתנת בריא ושייר לעצמו מקום ישיבתו בבית הכנסת ועוד נתחייב לה באותו שטר מתנה אלפים כפולות שתגבם מנכסים שיקנה אח"כ ואח"כ יצא מן הכלל וקנה נכסים ונשא גויה והוליד ממנה בנים ומת ועתה בא מורשה של לאה ותבע בכח שטר שלה קרקעות שמכר ראובן והוציאו הלקוחות שטרי קנייתם ונמצאו מוקדמים לשטר המתנה וחוזר המורשה ותבעם בכח כתובה שקדמה למכירת הקרקעות ועתה הדין הוא כך שאינה גובה כתובתה שמחלה כתובתה כשנתן לה המתנה כדאיתא ביש נוחלין (קל"ב) הכותב פירות נכסיו לאשתו גובה כתובתה מן הקרקע למחצה לשליש ולרביע גובה כתובתה מן השאר כתב כל נכסיו לאשתו ויצא עליו שטר חוב רבי אליעזר אומר תקרע מתנתה ותעמוד על כתובתה וחכמים אומרים תקרע כתובתה ותעמוד על המתנה ונמצאת קרחת מכאן ומכאן א"ר יודא הנחתום מעשה אירע בבת אחותי כלה ואמרו חכמים תקרע כתובתה ותעמוד על המתנה ונמצאת קרחת מכאן ומכאן ואמרינן עלה אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן הלכה תקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה מאי טעמא אומדן דעתא הוא דניחא לה דליפוק עלה קלא דכתבינהו לה כל נכסיו אפי' חד יומא ונשאת ונתת בדבר אי אמרינן כהאי גוונא תקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה כיון דשייר לעצמו המקום בבית הכנסת ובגמרא לא משכחת לה אלא במתנה בכל נכסיו לרב עוירא הוי שיור בכלהו ולרבינא באשתו ארוסה ואשתו גרושה והכרעת לעצמך דאמרינן שפיר תקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה אף על גב דשייר ויפה הכרעת דלא בעינן מתנה בכל נכסיו דהא אמרינן בפ' מי שמת (ק"נ) אמר רבא אמר רב נחמן חמשה עד שיכתבו כל נכסיהן ואלו הן שכיב מרע עבדו ואשתו בניו ומברחת שכיב מרע דתנן שכיב מרע שכתב כל נכסיו וכו' עבדו דתנן הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין שייר כל שהוא לא יצא בן חורין אשתו דאמר רב יהודה אמר שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא בניו דתנן הכותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה מברחת דאמר מר מברחת צריכה שתכתוב כל נכסיה ואלו כתב כל נכסיו לאשתו ויצא עליו שטר חוב לא קחשיב ואי תקשה לך הא קתני רישא למחצה לשליש ולרביע גובה כתובתה מן השאר אלמא לא מחלה כתובתה עד שיכתוב לה כל נכסיו י"ל כשכותב לה סכום בנכסיו כמו מחציתן או שלישיתן או רביעיתן אפי' היו לו נכסים מרובים לא מחלה כתובתה אבל כשכתב לה כל נכסיו ופירש השיור אפי' שייר הרבה מחלה כתובתה דכבוד שעשה לה שכתב לה כל נכסיו גורם המחילה כדמשמע לישנא דגמרא דניחא לה דתיפוק עלה קלא דכתבינהו ניהלה לכולהו נכסי וכ"ש בנדון זה שמוכיח שהשיור היה לטובתה שאם לא שייר לא קנתה דהא דאמר שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא בעיא גמרא בבריא היאך בשכיב מרע הוא דניחא ליה דלשתמעון מילה אבל בבריא הא קאי איהו או דלמא בבריא נמי ניחא ליה דלשמעון מילה מהשתא ולא איפשיטא הבעיא הלכך אם לא שייר לא מפקינן ממונא מחזקתיה ולא עשאה אלא אפוטרופא הלכך הוצרך לשייר לטובתה כדי שתחול המתנה והא דמוקי לה בגמרא לרב עוירא בכולהו ולרבינא באשתו ארוסה ובאשתו גרושה ולא מוקי לה בדשייר משום דקתני בברייתא כתב כל נכסיו לאשתו.