תשובות הרא״ש · כלל נ״ה סימן ה׳

שאלה ילמדנו רבינו נהגו באלו הארצות שהנושא אשה כותב לה שטר חוב על עצמו קודם שישאנה וקורין לשטר זה שטר נדוניא ובתקנת נשואין שבטוליטולה יש שכשתמות האשה ולא תניח מבעלה זרע של קיימא שאע"פ שהבעל יורש את אשתו דבר תורה שיחלקו בעלה ושאר יורשיה כל הממון שתניח בעת פטירתה בין מבלאות נדוניתא בין קרקע אם יש לה בין שטר נדוניתא של בעלה יגבו מבעל החצי מן השטר ואם תניח ממנו זרע של קיימא יחלוק אותו הזרע עם אביו ירושת האם ואם ימות הזרע ההוא אחר כך יחזור הכל לאב כדין תורה שהאב יורש את בנו ועתה הוציא ראובן שטר נדוניא על שמעון גיסו ואמר לו אחותי היתה אשתך והיה לה שטר נדוניא עליך וכיון שמתה אחותי זכיתי בחצי השטר כפי התקנה ושמעון משיב כשמתה אחותך הניחה לי בן וחיה אחר מיתת אמו זמן מרובה וירשתי החצי מבני וראובן אמר לא כי הבן מת תחלה על מי להביא ראיה כי יש פה מי שדן שעל הבעל להביא ראיה ואני אומר על היורשים להביא ראיה שהממון בחזקת הבעל הוא והיורשים באים להוציא מידו בטענה שהם יורשים כמוהו ועליהם להביא ראיה שהם יורשים כמוהו שאע"פ שהיתה אחותם אין להם בירושתה כלום אלא א"כ מת הבן תחלה אבל הבעל יורש הוא ממה נפשך או הכל בדין תורה או החצי מדין התקנה והם באים לומר אנו שותפין עמך בירושה זו אם כן עליהם להביא ראיה ודמיא לזה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי ואי הוה טלית ברשותא דהיאך דקאמר כולה שלי הוי אידך מוציא מחברו ועליו הראיה ועוד ראיה מההיא דהמפקיד (לט) אחוה דמרי בר איסק דאתא ליה אחא מבי חוזאי ואמר ליה לא ידענא לך ואצרכיה רב חסדא לאיתויי ראיה דאחוה הוא ואף על גב דהנך ארעתא דלא שייך בהו המוציא מחברו דלא קיימא ברשותיה דהאי טפי מאידך דקרקע בחזקת בעליה עומדת אפ"ה כיון דהאי ודאי יורש והאיך ספק אין מוציא מידי ודאי וכל שכן הכא דמטלטלי שבקא אחתיה דהאי גבי בעל וזה אומר גם אני יורש כמוך שעליו להביא ראיה ועוד דאי לא תימא הכי לא שבקת חיים לכל בריה שאם תמות אשתו של אדם שיש לו זרע של קיימא ממנה אפילו יחיה אותו הזרע כ' שנה וימות אחר מכאן לסוף זמן גדול יוציאו יורשי אשתו שטר נדוניתה לפי שהן תופסין אותו לעולם מפני שהאשה בבית בעלה יראה לתפסו עמה בבית ואם לא יהיה לבעל מי שיזכור שחיה בנו אחר מיתת אמו שהשכחה מצויה וגם מיתה מצויה ושמא מתו היודעים ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן אבל כי מצרכינן להו לאיתויי ראיה ליכא פסידא הודיענו האמת על פי התורה כי לך המשפט נאם דורש שלומך ושלום תורתך המשתוקק לראות פני הדרתך המשתחוה אפים לעומתך.