תשובות הרא״ש · כלל נ״ה סימן ד׳

ששאלת ראובן משכן בתים לשמעון ומת ראובן והיתה עליו כתובת אשה ותבעה כתובתה והורידוה בית דין בחצי נכסי המת בכח התקנה והאלמנה מכרה זכותה מאותם הבתים ללוי ובא לוי לתבוע לשמעון שיצא מחצי הבתים הממושכנים בידו בכח שטר המכירה שמכרה לו האלמנה ובכח ההורדה שהורידוה בית דין בנכסי ראובן כי אחר שהורידוה מכרה לו זכותה וטוען שמעון שאין לה כח למכור חצי הבתים הממושכנים בידו כי אין זכות כתובתה חל בחצי הבתים כיון שהיו משועבדים בידו והמת הניח בתים אחרים בני חורין והזכות שיש לה תגבה מבני חורין שאין לה ליפרע מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין יראה שהדין עם שמעון כיון שנמצאו נכסים בני חורין לראובן לפרוע בהם לאלמנה חצי נכסי המת שהוא פרעון כתובתה [לפי התקנה שתקנו שלא תטול כל כתובתה אלא חצי נכסי המת בחוב פרעון כתובה] לא היה להם לבית דין להורידה לנכסים משועבדים כיון שהיו למת נכסים בני חורין שתגבה אלמנתו מהם חצי נכסיו כי אין התקנה כך שתגבה בחצי כל קרקע וחצי כל מטלטל ומטלטל אלא שתגבה חצי נכסיו והוא תחת גביית כתובתה [הילכך אין להגבות מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין כדין גביית כתובה] הילכך ההורדה שהורידוה בית דין לאלמנה לבית שמשכן ראובן לשמעון לא היתה כלום ותגבה האלמנה משאר נכסי המת כנגד סך הממון שהורידוה באותם בתים שמשכן ראובן לשמעון והבתים ישארו ביד שמעון עד שיפרעו יורשי ראובן לשמעון דמי המשכנתא כך יראה מדין ההלכה אמנם באו לפני סופרי העיר ועדיה ואמרו שכך נהגו מעולם על פי התקנה ליתן לאלמנה חצי הנכסים חלק כחלק בכל הנכסים קרקע ומטלטל בכל דבר ודבר חציו ואמרתי אם כן יעשו על פי מנהגם ויתנו לה גם חצי הקרקע שמשועבד לשמעון אשר בן הרב ר' יחיאל ז"ל.