עוד ילמדני ראובן שמת אחיו בלא בנים ונפלה יבמתו לפניו ליבום תפסוהו קרובי היבמה ואסרוהו ואמרו לו לחלוץ ולא הניחוהו עד אשר קנס עצמו ונתן ערבים אם יברח וחלץ ובשעת החליצה שכחו בית דין לומר לו שיבטל כל מודעא שעשה וכששמע זה שהיה להם שכחה אמר מודעא יש לי וגלה דעתו בטרם יפטר מן הקנסות ושאלוהו לחלוץ שנית ובראותו שאין לו מנוס להציל את נפשו ואת הערבים שלו הלך ומסר מודעא על החליצה בסתר ודקדק בה והאריך שאפילו יבטל מודעי שעשה ומודעי דנפקי מגו מודעי עד סוף כל מודעי [שהיה הכל בטל והראה אנסו לעדים וחלץ ושאלוהו לעדים ובטל כל מודעי] אחר כך החביא עצמו ושלח לפני דיינים כתב חתום במודעא שעשה ובביטול ביטול כל מודעי שעשה ואמרו הדיינים אין זה כלום כי כבר בטל לפנינו כל מודעי שעשה עד סוף כל מודעי אף על פי כן קצפו הדיינים ושמתוהו והכריזו עליו בשוקים וברחובות אחר כך יצא החולץ וצעק ואמר הודיעוני במה דנתוני ענה אחד מן הדיינין ואמר לפי שמסרת מודעא אגיטא או בשביל שזלזלת בבית דין.
תשובות הרא״ש · כלל נ״ב סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
