תשובות הרא״ש · כלל נ״ב סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

וששאלת על יבמה שנפלה לפני יבם נער ובער ואינה חפצה להתיבם לו והיבמה עניה והיבם אינו רוצה לחלוץ עד שיתנו לו דבר קצוב אם יכולין להטעות היבם שידרו לו ממון על מנת שיחלוץ הרי טוב וידרו לו ממון ולא יתנו לו כי חליצה מוטעת כשרה ואם אינן יכולין להטעותו יראה לי שבנדון זה שאינו מכוין לשם מצות יבום אלא תובע ממון כדי לחלוץ כופין אותו לקיים מצות חליצה בחנם בלי ממון ואם היה תובע ליבם נראה דאמתלא גדולה נותנת לדבריה שאינה רוצה להתיבם לו כיון שהוא נער ובער ואין לו במה לפרנסה ורש"י ז"ל כתב בפ' החולץ (ל"ט) אהא דאמר רב אין כופין אי ניחא להו לתרוייהו להתייבם אין כופין לחלוץ משום מצוה אבל אי לא ניחא לה להתייבם מחמת שתתן אמתלא לדבריה מטעינן ליה לחלוץ ואם אין יכולין להטעותו כופין אותו לחלוץ כדאמר רב ששת לעיל יבמה שנפלה לפני מוכה שחין אין חוסמין אותה ולאו דוקא מוכה שחין אלא בכל אמתלא שתתן לדבריה כדתנן בפרק המדיר (ע"ז) גבי בורסקי שמת ולו אח בורסקי אמרו חז"ל יכולה היא שתאמר לאחיך הייתי יכולה לקבל ולך איני יכולה לקבל וקיימא לן באע"פ (ס"ד) שכותבין אגרת מרד על ארוסה ואין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם ומכל הלין טעמי כייפינן ליה וחליץ ושקלה כתובה עכ"ל רש"י ז"ל ור"ת ז"ל פסק הלכתא כסתם משנה דפרק קמא דבכורות (י"ג) דעכשיו מצות חליצה קודמת דקיימא לן כאבא שאול ודלא כרמי בר חמא דאמר (יבמות ל"ט) חזרו לומר מצות יבום קודמת כרבנן דפליגי עליה דאבא שאול ובריש יבמות (ג’) אוקי נמי סתם משנה כאבא שאול דתנא מן החליצה תחלה ובפ' בית שמאי (ק"ט) תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בחליצה כאבא שאול [וכן סתמא דגמרא כאבא שאול] ולפי פסק שלנו אף בלא אמתלא אמנם בפסק זה רבו החולקים ובירושלמי דמצות חליצה גרסינן הוא רוצה פירוש ליבם והיא אינה רוצה שומעין לה היא רוצה והוא אינו רוצה שומעין לו ובנדון זה כופין אותו לחלוץ בלא ממון דמצות לאו ליהנות ניתנו ואין נוטלין שכר עליהם והנראה בעיני כתבתי אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.