דע שהאשה מותרת אף אם לא נשאת היתה מותרת לינשא כל שכן זו שנשאת כבר ולא מפקינן לה מבעלה דכיון דכולהו מעידים אמיתתו לא חיישינן אם יש הכחשה בדברים אחרים כדתנן בפרק האשה שלום (קי"ז) אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג רבי מאיר אומר הואיל ומכחישות זו את זו הרי אלו לא ינשאו ר' יהודה ורבי שמעון אומרים הואיל וזו וזו היו מודים שאינו קיים הרי אלו ינשאו השתא אפילו התם דאיכא הכחשה בעיקר עדות המיתה הלכה כרבי יהודה וכרבי שמעון דאמרי ינשאו כל שכן בנדון זה שההכחשה היא במילי אחריני והעד שמעיד שהוא חי אין בעדותו כלום דתנן עד אומר מת ונשאת ועד אומר לא מת לא תצא ומפרש בגמרא דהא דקתני ונשאת לאו דוקא אלא אפי' התירוה לינשא לא תצא מהתירה הראשון.
תשובות הרא״ש · כלל נ״א סימן ד׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.