תשובות הרא״ש · כלל נ״א סימן א׳ (ג׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אמנם יש לחפש לה היתר ממקום אחר כיון שידוע שהיה שם בעלה של אשה זו מכלוף בן מלול ואין מכלוף בן מלול אחר בעיר נראה לי דאתתא שריא לינשא וראיה מפ"ק דבבא מציעא (י"ח) ההוא גיטא דאשתכח בבי דינא דרב הונא דהוה כתיב ביה בשוירי מתא דעל רכיס נהרא ומסיק התם דאף על גב דשכיחי שיירתא כיון שלא הוחזקו שני יוסף בן שמעון שמחזירין הגט לזה התובע ולא חיישינן שמא עיר אחרת יש ששמה שוירי ויש שם איש ששמו יוסף בן שמעון וממנו נפל גט זה הכא נמי לא חיישינן למכלוף בן מלול אחר כיון שלא הוחזקו ואפילו אי שכיחי שיירתא במקום שנמצא הרוג האיש הזה וכי תימא שאני הכא שאיש אחד ששמו יוסף בן שמעון וממנו נפל גט זה עומד לפנינו ואומר שכתב גט לאשתו בשוירי מתא דעל רכיס נהרא הלכך דין הוא שנחזיר לו את הגט דלא חיישינן למלתא דלא שכיחא שמא יטעו בעיר אחרת ששמה שוירי דעל רכיס נהרא ויש שם איש ששמו כשם האיש הזה ושם אשתו כשם אשתו אבל הכא דילמא כמה מכלוף בן מלול איכא בעולם כיון שלא היה בעיר שהיה בעל זה של אשה זו וגם לא העיד על שם מקומו לכן יש להביא ראיה ממקום אחר דלא חיישינן להכי דגרסינן ביבמות פרק האשה שלום (קט"ו) יצחק ריש גלותא בר אחתיה דרב ביבי הוה קא אזיל מקורטובא לאספמיא ושכיב וכו' מי חיישינן לתרי יצחק או לא אביי אמר חיישינן ורבא אמר לא חיישינן אמר אביי מנא אמינא לה דההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא דכתיב ביה בצד קלוניא מתא אנא אדרעלאי נהרדעא פטר ותריך פלוניתא אתתי ושלחה אבוה דשמואל קמיה דר' יהודה נשיאה ושלח ליה תבדק נהרדעא כולה ורבא אמר אם איתא תבדוק כל העולם כלו מיבעי ליה אלא משום כבודו דאבוה דשמואל הוא דשלח ליה הרי מה שהבאתי דומה לנדון זה שהרי העדים לא העידו כי אם על שמו אבל לא הכירו לא את מקומו ולא את אשתו אלא כך היה שם האיש שנפטר בכאן דאלו העידו עדות גמורה שידעו שהיה בעלה של אותה אשה בהא לא הוה אמר אביי חיישינן לתרי יצחק (אלא הוה אמר יבדק אותו מקום כדקאמר בתר הכי תבדוק כולי נהרדעא) אלא ודאי ההוא עובדא הוה דלא הוחזקו שני יצחק ובשכיחי שיירתא דאי לא שכיחי שיירתא ולא הוחזקו לא הוה אמר אביי חיישינן דהא תנן בפ"ק דב"מ (י"ח) כל מעשה ב"ד הרי זה יחזיר ולא חיישינן שמא מאחר נפלו וגם ליכא למימר דמיירי בשכיחי שיירתא והוחזקו דאם כן לא הוה אמר רבא לא חיישינן אלא ודאי מיירי בשכיחי שיירתא ולא הוחזקו ופליגי אביי ורבא בפלוגתא דרבה ורבי זירא בפ"ק דב"מ (י"ח) רבא סבר כרבה דלא חיישינן עד דאיכא תרוייהו דשכיחי שיירתא והוחזקו ואביי ס"ל כר' זירא וכאיכא דאמרי דאף על גב דלא הוחזקו לא נהדר כיון דשכיחי שיירתא והלכתא כרבא וכרבה הלכך בנדון זה אפילו אי שכיחי שיירתא אם לא הוחזק מכלוף בן מלול אחר אתתיה שריא לינשא וכאשר הבנתי מתוך ההלכה כך מצאתי בחבורו של רבינו משה ז"ל שכתב וז"ל בא אחד ואמר אמרו לי בית דין או אנשים כשתלך למקום פלוני אמור להם שמת יצחק בן מיכאל ובא השליח ואמר לנו והשליח אינו יודע מי הוא זה הואיל ואנו יודעים פלוני הידוע בשם זה אשתו מותרת ואין אנו חוששין שמא יצחק בן מיכאל אחר הוא שמת ועוד כתב ישראל שאמר מת יהודי עמנו במקום פלוני כך וכך צורתו וכך וכך היו סימניו אין אומדין באומד הדעת פלוני הוא עד שיעיד העד שהוא פלוני ויכיר שמו ושם עירו אבל אמר אחד יצא עמנו ממקום פלוני ומת מחפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו והנראה בעיני כתבתי אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.