תשובות הרא״ש · כלל מ״ו סימן ב׳ (ו׳)

ואין להביא ראיה מפרק בתרא דגיטין (פ"ב) בעי אביי אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר וא"ל לראובן ושמעון מהו מי אמרינן מאי דאסר שרי או דילמא מאי דשרי אסר ומאי דאסר שרי אלמא אפילו בחוץ דהוי שיורא יכול לבטל מה ששייר כל שכן בתנאי או בעל מנת דהתם מיירי שחזר ואמר לה קודם מסירת הגט [דאי לאחר מסירה] מאי קאמר או דילמא מאי דשרא אסר ומאי דאסר שרי כיון דכבר בא הגט לידה לאו כל כמיניה לאסרה על מי שהתירה כבר ולענין ביטול התנאי יש חילוק בין גיטין לקידושין דבקידושין אם התנאי לטובתו יכול לבטלה כההיא דפ' המדיר (ע"ב) שקדשה על מנת שאין בה מומין ואין עליה נדרים אבל אם התנאי הוא לטובת האשה כגון על מנת שאתן לך מאתים זוז אינו יכול לבטלו דנהי דהתנאי יכול לבטל מ"מ אינה מקודשת אם לא יתן לה מאתים זוז כי היא לא נתקדשה אלא אדעתא דהכי שיתן לאשה ואין האשה מתקדשת אלא לדעתה אבל הגט בין שהתנאי הוא לטובתו בין שהוא לטובת האשה כגון שאמר לה הרי זה גיטך על מנת שאתן לך מאתים זוז יכול לבטלו והגט גט אף על פי שלא נתקיים התנאי שהרי התנאי הוא בטל ומאי אית לך למימר לא קבלה הגט אלא אדעתא דהכי הא לא בעינן דעת האשה בגט שהרי זרק לה גט בחצרה או שאמר לה כנסי שטר חוב זה מגורשת ולהכי קתני בפרק מי שאחזו הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן וגבי קידושין בפרק האומר (ס’) קתני הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז הרי זו מקודשת והוא יתן דגבי גט לא הוה מצי למיתני על מנת שאתן לך מאתים זוז הרי זו מגורשת והוא יתן דאפשר לה להיות מגורשת אף על פי שלא נתן אם בטל התנאי אבל גבי קידושין נקט על מנת שאתן לך מאתים זוז לאשמועינן אף על גב דתנאי כזה אינו מועיל גבי גט בקידושין מיהא הוי תנאי משום דאין אשה מתקדשת אלא לדעתה ועיקר הטעם מה שיכול לבטל התנאי וישאר המעשה קיים משום דילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן שיש כח בתנאי לבטל המעשה אם לא יתקיים התנאי ואי לאו דילפינן מהתם לא הוי כח בתנאי לבטל המעשה ואף אם לא נתקיים התנאי יהיה המעשה קיים אפילו אי כפליה לתנאיה ולהכי בעינן שיהיה התנאי לגמרי כתנאי בני גד ובני ראובן כפול ותנאי קודם למעשה והן קודם ללאו ותנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר דחידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו וכיון שכן הוא שמעשה הוא דבר בפני עצמו וראוי להתקיים בלא קיום תנאי אלא דילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן אם כן התנאי יכול לבטל ההוא מעשה בפני עצמו ואין קיום המעשה תלוי בו ודיבור בעלמא הוא ואתי דיבור דביטול התנאי ומבטל דיבור של התנאי וכשאין המעשה קיים כדחזינן בקידושין פרק האומר (נ"ט) דפליגי רבי יוחנן וריש לקיש במקדש האשה אחר שלשים יום וחזרה בה בתוך שלשים יום ואמר רבי יוחנן דיבור מבטל דיבור אף על גב דאיכא מעשה נתינת המעות ליד האשה כ"ש שדיבור של ביטול התנאי יבטל דיבור של התנאי דליכא מעשה אלא דברים בעלמא והדברים ק"ו דהתם גבי קידושין דיבור מבטל דיבור לבטל מעשה של הקידושין כל שכן הכא דאתי דיבור ומבטל דיבור לקיים המעשה של נתינת הגט הראוי להתקיים אף אם לא יתקיים התנאי אי לאו דילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן וגבי תנאי בני גד ובני ראובן מילתא דפשיטא אם אמר יהושע לבני גד ובני ראובן אין אנו צריכים היו פטורין מן התנאי שהתנה עמהם משה לעבור חלוצים לפניו בשביל זה לא הפסידו נחלתם מעבר לירדן ומהתם ילפינן לכל התנאים דעלמא אבל אם בטלו בני גד ובני ראובן הפסידו נחלתן כי אדעתא דהכי נתנם משה כדי שיקיימו הם והם לא היו יכולין ליטלה אם לא שיתננה להם משה וכן בקידושין נמי אין הבעל יכול לבטל התנאי שהוא לטובת האשה לפי שאין האשה מתקדשת אלא לדעתה אבל בגט אפילו אם התנאי הוא לטובת האשה יכול הוא לבטל התנאי והמעשה קיים לפי שהאשה מתגרשת שלא לדעתה הריני כתבתי דעתי ומעיד אני [עלי] שמים וארץ שאיני חוקר וחופש וחוטט לבטל דבריך אך אם הייתי יכול לקיימם היו חייבים עלי מאד אך מה אעשה תורתנו תורת אמת ואין אדם רשאי להחניף בה וגם דבר זה הוא דין אשת איש ויש בו צד ממזרות ואינו ראוי לחפות ואיני אומר לך קבל דעתי אך אם יראו לך דברי תן הודאה ואם לא יראו לך כתוב דעתך שבח לאל יש בעיר מבינים ויש ספרים בעיר ויוכיחו בין שנינו ולא נעשה שתי תורות כי אין ראוי ליפרד מן הדבר בלא גמר כיון שיש צד ממזרות בדבר ואל תאמר אין אחריך גדול בעיר שראוי להכריע עליך הלא שנינו דיני ממונות הטהרות והטמאות מתחילין מן הגדולים ואם יחלוקו עליו הרי הגדול מוכרע מן הקטנים ושלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.