תשובות הרא״ש · כלל מ״ו סימן ב׳ (ד׳)

והנה האריך כבודך במגרש על תנאי ובטל התנאי ואני בא בקצרה שכתבת המגרש אשתו ואמר לה הרי זה גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ובא אחר כך ואמר הרי אני מבטל התנאי ותהיה מגורשת מעכשיו קודם הגעת הזמן אם יכול לבטל התנאי אם לאו והבאת ההיא דמי שאחזו (ע"ו) ת"ר אמר לה בפני שני עדים הרי זה גיטך על מנת שתתני מאתים זהובים וחזר ואמר לה בפני שני עדים הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים לא בטל דבריו הראשונים אלא רצתה משמשתו שני שנים רצתה נותנת לו מאתים זהובים וכתבת בשם רש"י ז"ל שפירש דוקא שלא נתן הגט לידה בפני שנים הראשונים אלא בפני האחרונים הא אלו נתנו בפני שנים עדים הראשונים והתנה לאו כל הימנו לבטל התנאי ולא לחזור ולהתנות תנאי אחר דכיון שהגיע הגט לידה איגרשה והיא תקיים תנאה דהאומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ודקדקת בדבריו שהוא סובר שאינו יכול לבטל תנאי כיון שהגיע הגט לידה חוץ מכבודך אין להביא ההיא דמי שאחזו למגרש אשתו על תנאי ובטל התנאי דההיא דמי שאחזו אם נתן לה הגט בפני עדים הראשונים והתנה לפניהם על מנת שתתני לי מאתים זוז כבר נתגרשה דקיימא לן כרב הונא דאמר (גיטין ע"ד) היא תתן והיאך יוסיף תנאי אחר שנתגרשה כבר ומה שכתבת בשם רש"י ז"ל לאו כל הימנו לבטל תנאו ולא לחזור ולהתנות (או) לא כתב כך וזה לשונו אמר לה בפני שנים הרי זה גיטך וכו' ולא מסרו לה בפניהם דאי מסרו לה איתגרשה בההיא תנאה ותו לא מצי לאתנויי תנאה אחרינא אלא כך אמר בפניהם כשאמסרנו לך לא אמסרנו אלא על מנת כן וחזר ואמר לה בפני שנים וכו' לא בטל וכו' שלא בא להוסיף מדלא אמר על מנת שתתני לי מאתים זוז תוספת על תנאי ראשון ולעקור נמי לא בא מדלא בטל תנאי הראשון בפני אלו עכ"ל.