תשובות הרא״ש · כלל מ״ו סימן א׳ (ה׳)

והרמב"ן ז"ל הקשה על דבריהם דהא רבי מאיר בעי תנאי כפול בעל מנת שתשמשי כדאיתא בפרק מי שאחזו (שם) ותניא בתוספתא דקדושין האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאדבר עליך לשלטון ואעשה עמך כפועל נתן לה פרוטה מקודשת מיד עד שיאמר אם לא דברתי ואם לא עשיתי דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אם נתקיים התנאי מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ובודאי אית ליה לרבי מאיר הא דרבי דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי כדמשמע בתוספתא דתניא התם על מנת שתשמשי את אבא ועל מנת שתניקי את בני הרי זו מגורשת מיד עד שיאמר לה אם לא תשמשי אם לא תניקי דברי ר"מ וכו' הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא ב' שנים על מנת שתניקי את בני ב' שנים ונתקרע הגט או שנאבד אפי' בתוך ב' שנים הרי זה גט שהאומר על מנת כאומר מעכשיו דמי אלמא מדפליג רבי מאיר ברישא ולא פליג בסיפא שמע מינא דאפי' לרבי מאיר כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ואפילו הכי בעי תנאי כפול ואשכחן נמי דבעל מנת נמי בעינן תנאי שאפשר לקיימו ע"י שליח דקיי"ל חליצה מוטעת כשרה והיכי דמי דאמרינן ליה חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז אלמא בעל מנת בעינן כתנאי בני גד ובני ראובן ועוד מי עדיף ע"מ ממעכשיו ממש ואף במהיום אם מתי אתקין שמואל בגטא אם מתי ואם לא מתי [ועוד] דגרסינן בירושלמי דקידושין פ' האומר מתנה אדם על עירובו אמר רבי אלעזר מאן תנא אם בא ואם לא בא רבי מאיר היא הי רבי מאיר חבריא אמרי מדין רבי מאיר דקידושין דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת רבי מאיר אומר בין ירדו בין לא ירדו מקודשת עד שיכפול תנאו הכל מודים שאם אמר לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת וכו' עד רבי חגי בעי קומי רבי יוסי והא אם לאו כלאחר הוא אמר ליה שניא היא שהיתה הארץ לפניהם והוא מבקש להוציאה מידם הרי שהירושלמי סובר דאית ליה דבעל מנת ובמעכשיו בעי תנאי כפול ובאם ובלאחר לא בעי תנאי כפול ע"כ דבריו.