ובנדון זה היה ראוי לומר בתר בי דינא לא דייקינן דכיון שכתבו שנתברר להם שנתגרשה גט כשר ומתוקן כתקון חז"ל דמאן יימר לן שבנוסח הגט ראשון נתגרשה שמא בגט שנתגרשה בו לא נכתב התנאי בתוכו אלא שלבי מהסס כיון שלא נראה להם שום ריעותא בגט הראשון אלא ו' דוכדו זעירא מסתמא ממנו העתיקו השני ועוד שכתבו לי שנוסח גט שכיב מרע בזה נוהגים לעשותו בכל פרווינצא על פי שנים מגדולי הדור שתקנוהו ועוד מה הוצרכה האשה לבא לפני דיינים לעשות לה מעשה בית דין ולקרוע הגט ולמה לא הספיק לה גיטא לינשא בו ויכתבו אגבו שנפטר מתוך חליו אלא אולי שמעה קול רנון על הגט אמנם נתתי בלבי לתור ולדרוש אחרי שני גדולי הדור שכתבו שיסדו נוסח זה לגט שכיב מרע איך יצתה שגגה זו מלפניהם שתקנו לכתוב התנאי בתוך הגט ועמדתי על סוף דעתם כי נראה להם דמה שנכתב בתוך הגט מעכשיו אם מתי מחולי זה אין נקרא תנאי אלא הוי כאומר מעכשיו ושעה אחת קודם מיתתי דהכי מפרש לה בגמרא נעשה כאומר מעת שאני בעולם והוי כאומר לאשה הרי זה גיטך לאחר שלשים יום דלאו תנאי הוא והכא נמי אמר לה הרי זה גיטך מעכשיו שיחול שעה אחת קודם למיתתי ואין זה תנאי תדע לך שכתבו התנאי דאם מתי ואם לא מתי אחר סיום כל הגט מכלל דמה שכתוב בגט לפני התורף מעכשיו אם מתי לאו תנאה הוא אלא קבע זמן לחילות הגט דאפילו הוי תנאה כל זמן שלא נכפל לאו תנאה הוא והמעשה קיים והתנאי בטל והוי מגורשת אפי' לא מת כדאמרינן (גיטין ע"ה) אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע וכו' אלא אמר רבא אם לא מתי לא יהיה גט ואם מתי יהיה גט אם לא מתי לא יהיה גט אלמא בעינן כל דיני תנאים בגט תנאי קודם למעשה והן קודם ללאו וכן פסק ר"ת ז"ל דליכא למימר דשמואל ורבא לשופרא דשטרא הוא דתקון דסברי הלכה כרבי מאיר בתנאי כפול בין בממונא בין באיסורא ואם לא נכפל התנאי בטל התנאי והמעשה קיים וכן כתב בה"ג ובעל מנת בעי נמי כפלות לר' מאיר דהא בעל מנת מיירי בההיא שמעתא דאתקין שמואל בגיטא ופליג ר' מאיר בעל מנת שתשמשי את אבי שתניקי את בני ועיקר מילתא דר' מאיר מיתניא בעל מנת בקדושין בפ' האומר (ס"א) אף על פי שכתב רב אלפס הא דבעינן בגיטין תנאי כפול הני מילי באם תשמשי ולא תשמשי כענין שנאמר אם יעברו ואם לא יעברו וכדאתקין שמואל בגטא אבל ע"מ לא דקיי"ל כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי וכן כתב הרמב"ם ז"ל כל האומר מעכשיו אין צריך לכפול תנאו ולא להקדים התנאי למעשה אלא אף על פי שהקדים המעשה תנאו קיים וכן כתב הגאון בתשובה בעל מנת וכ"ש במעכשיו והראב"ד ז"ל נתן טעם לדבריהם דתנאי בעל מנת או מעכשיו כיון דמהשתא חייל המעשה בתנאי הוא דחייל דמהשתא הוא מתנה עמו אבל תנאי דאם כיון שהתנאי בא לבטל המעשה שלא יחול מעתה אין בו כח לבטל המעשה אם לא שכפל אותו ולדבריהם הא דקאמר רב אשי בפרק מי שאחזו (ע"ה) הא מני רבי היא דאמר רב הונא אמר רבי כל האומר על מנת כאומר מעכשיו הכי קאמר לא מפני שהתנאי בטל כדבעו למימר אמוראי קמאי אביי ורבא ורב אדא בר אהבה דתנאי ודאי קיים דכל האומר על מנת אינו צריך לכל דיני תנאים אלא אף על פי שהתנאי קיים מתגרשת משעת נתינה משום דכמעכשיו דמי אף על גב דרבי מאיר בעי תנאי כפול בעל מנת שתשמשי את אבא רצונם לומר דאין הלכה כרבי מאיר בהא.
תשובות הרא״ש · כלל מ״ו סימן א׳ (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
