תשובות הרא״ש · כלל מ״ו סימן א׳ (ב׳)

ולא נכתב לי דברי האוסרים וטענותיהם לכן אני צריך להאריך ולפרש טעמם מהיכן הוציאו איסור זה מהא דתנן בפרק בתרא דגטין (פ"ב) המגרש את האשה ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני ר' אליעזר מתיר וחכמים אוסרין כיצד יעשה יטלנו ממנה ויחזור ויתנו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם ואם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול וטעמא משום שנכתב שלא לשם כריתות כיון דאגידא ביה ליאסר מחמתו לאותו פלוני ואמרינן עלה בגמרא (גיטין פ"ד) אמר רב ספרא כתבו בתוכו תנן פשיטא כתבו בתוכו קתני מהו דתימא הני מילי לאחר התורף אבל לפני התורף אפילו בעל פה נמי פסול דהרי כתבו לדעת מה שאמר לו הבעל ולא נכתב לשם כריתות קמ"ל דדעת הסופר לשם כריתות כי יאמר בלבו שמא יחזור מתנאי זה כל זמן שלא צוה לכתוב התנאי בתוך הגט ורבא אמר לא שנו אלא לאחר התורף אבל לפני התורף אפי' ע"פ פסול ת"ר כל התנאין פוסלין בגט פי' אם נכתבו בתוך הגט דברי ר' וחכמים אומרים כל שפוסל ע"פ פוסל בכתב וכל שאינו פוסל ע"פ אינו פוסל בכתב [חוץ שפוסל ע"פ פוסל בכתב ע"מ שאינו פוסל ע"פ אינו פוסל בכתב] אמר ר' זירא מחלוקת לפני התורף דרבי סבר גזרי' על מנת אטו חוץ ורבנן סברי לא גזרינן אבל לאחר התורף דברי הכל כשר ופסק רב אלפס הלכה כרבא אף על גב דרב ספרא ורבי זירא פליגי עליה הלכתא כרבא דבתראה הוא וכן פסקו הגאונים ז"ל דמאביי ורבא ואילך הלכתא כאמוראי בתראי ודעת המערערים כיון שנכתב הגט מעכשיו אם מתי מחולי זה קודם והרי את מותרת לכל אדם פסול שגם הוא מן התורף משום דתנן הכותב טופסי גטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה וכו' ואמר שמואל צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם משום דסבר כר' אליעזר דבעי כתיבה לשמה ותנן גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם הלכך צריך לכתבו לשמה אלמא הרי את מותרת לכל אדם הרי הוא בכלל תורפו של גט וכי היכי דבעינן שיכתבנו לשמה צריך נמי שיכתבנו לשם כריתות הלכך אם נכתב חוץ לפניו פסול וגזרינן ע"מ אטו חוץ כך הבנתי דעתן של המערערין על הגט לפסלו.