תשובות הרא״ש · כלל מ״ה סימן כ״ט

הרוצה לגרש אשתו יזמין סופר ושני עדים ויאמר לסופר כתוב גט לשם אשתי ויאמר לעדים חתמוהו לשם אשתי ויאמר להם לכתוב ולחתום גט אחר גט כמה גיטין עד שיזדמן להם אחד טוב כרצונם לפי שמחמירים הרבה חומרות בגיטין ופוסלין גיטין שכשרים מן התורה ואם יאמר להם סתם כתבו וחתמו גט לאשתי והם כתבו וחתמו גט שכשר מהתורה כבר עשו שליחותן ואינן שלוחין עוד לכתוב אחר לפיכך צריך לעשותן שלוחים מעיקרא לכתוב ולחתום כמה גיטין שירצו עד שיתרצו באחד ולא יכתוב הסופר ולא יחתמו העדים עד שישמעו מפי הבעל שיצום ולא מפי שליח ואפילו אמר לג' אמרו לפלוני ויכתוב ולפלוני ופלוני ויחתמו לא יכתבו ויחתמו עד שישמעו קולו והסופר יתן הקלף והדיו במתנה לבעל דבעיא וכתב ונתן שיהא הגט שלו ושכר הסופר יתן הבעל ואם נתנתו האשה הגט כשר דמשום עגונה הפקירו חכמים ממון האשה ונתנוהו לבעל והוי כאלו הבעל נתנו ויאמרו לבעל קודם נתינת (נ"א כתיבת) הגט שיבטל כל מודעות ודברים שמסר שגורמין לבטל הגט ושהוא מגרשה מדעתו בלב שלם בלי שום אונס ותנאי וטוב הוא שיהא הבעל אצל הסופר והעדים עד שיכתב ויחתם [וינתן] הגט שלא יצא וימסור מודעא ויבטל הגט ואם יצא אין לפסול הגט בכך עד שנשמע שבטל ואם אין האשה כאן וצריך לשלוח לה הגט טוב הוא להשביע לבעל שבועת התורה שלא ימסור מודעא ושלא יבטל הגט ויחתוך הסופר הקלף למדת הגט שלא יצטרך לחתוך ממנו כלום אחר כתיבה ויהא ארכו יתר על רחבו וישרטט בו י"ב שטין כמנין ג"ט ובתחלת כתיבת הגט יאמר אני כותב זה הגט לשם פלוני ויהיו שם עדי חתימה כשמתחיל הסופר לכתוב הגט שידעו שנכתב לשמה ויכירוהו בשעת חתימתם ויאמרו העדים אנו חותמים לשמה ויחתמו זה בפני זה ולא יחתום הסופר בגט ויתחילו לחתום בראש שטה ואם ירצו יחתמו זה אחר זה בשיטה אחת או זה תחת זה בשני שיטות ואחר חתימה יתנוהו ליד הבעל ויתנהו לאשה כשתהא ידה פתוחה ויקראוהו קודם נתינה ואחריה שמא החליפו הבעל כשבא לידו ולא יסמכו העדים על קריאה שאחר נתינה לפי שפעמים ישכחו לקרותו אחר נתינה כי האשה תשמרנו לראיה לכך יש לקרותו לכתחלה קודם נתינה ואחר נתינה ואם קראוהו קודם ולא אחר או אחר ולא קודם בדיעבד כשר וכשיתן הבעל הגט ליד האשה יאמר הרי זה גיטך והרי את מגורשת [בו] ממני ומותרת לכל אדם ואם הבעל שלח גט לאשה מחוץ לעיר צריך השליח המביא הגט להיות אצל הסופר והעדים בכתיבה וחתימה כדי שיוכל לומר בפני נכתב ובפני נחתם וכשיתן הגט ליד האשה יאמר מיד תכף קודם נתינה או מיד תכף אחר הנתינה בלי הפסק בפני נכתב ובפני נחתם ויאמר בשעת נתינת הגט לידה הרי זה גיטך ששלח לך בעליך והרי את מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם ואם שכיב מרע מצוה לכתוב גט לאשתו יזהר [הסופר] שיהא החולה שפוי ומיושב בדעתו מתחלת כתיבת הגט עד גמרו שאם תטרף דעתו בינתיים אף על פי שתחזור דעתו עליו הגט פסול ובשעה שנותן הגט לידה יאמר הרי זה גיטך והרי את מגורשת ממני [ומותרת לכל אדם] על תנאי זה אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט מעכשיו ואם לא מתי לא יהא גט ולא יתייחד עמה אחר נתינת הגט אם לא שיהא אחר עמהם אפילו עבד ושפחה חוץ משפחתה שלבה גס בה.