דע כי לא נפסל בכך כי כדת משה וישראל שכותבין בגט הוא קיום הגט והוא במקום שריר וקיים שכותבין בשטרות ושטר שכתוב בו שריר וקיים למדין בו משיטה אחרונה דליכא למיחש למידי כיון דכתיב ביה שריר וקיים הלכך בגט נמי כיון שאנו כותבין בגטין כדת משה וישראל אינו נפסל אם נכתב בשיטה אחרונה תיבות הרבה ומה שכתב ישראל אלף למ"ד כאחד אינו נפסל בכך כיון שרגילין לכתוב כן וינוקא דלא חכים ולא טפש יקרא ישראל ואף על גב דבס"ת לא היה כשר לא בעינן בגט כתיבה תמה כמו בס"ת ומה שנכתב ואנש לא ימחא באלף אם בא הגט ליד האשה אין לפוסלו בכך כי כמה דברים כותבין בגטין לשופרא דגטין ואינו נפסל בכך אם לא נכתב בו וגם ידוע שטעות סופר היה ואם חסר אחד מג' יודין של די תצביין הרמב"ם כתב שהוא פסול אבל רב האי גאון ז"ל כתב כי יהיב בעל רשותא לכתוב גט שלם וטעה הסופר בהני כולן או במקצתן אי איתא לספרא מתקן ליה ואי לא איתקין ומנסבא בהאי גיטא לא מפקינן לה ואי אתיא לאינסובא ואתא בעל ומערער האי דכתיב ודין דינא הוא א"נ למחך חוכא ולכך איכוונתי לא מנסבינן לה אבל אי מינסיבא לא מפקינן לה דהא דקאמר ר"מ משום שלום מלכות יוציא והולד ממזר ליתא וכל שכן לענין טעות סופר וכן נראה בדברי רבינו האי גאון ז"ל ואם היה בגט אות תלוי ביני שיטי ונתקיימה קודם שכתב כדת משה וישראל כשר הוא ואין חילוק בזה בין גט לשטר.
תשובות הרא״ש · כלל מ״ה סימן י״ט (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
