תשובות הרא״ש · כלל מ״ה סימן י״ז (ב׳)

תשובה יקבל החכם הנכבד את תשובתו מה שכתבת שאירע מעשה שראובן גרש לאה אשתו והתנה על מנת שלא תנשא לשמעון ונשאת ללוי וגרשה סתם והתירה לכל אדם בלא שום תנאי והלך שמעון שנאסרה עליו בגט הראשון ונשאה בטענת גט אחרון של לוי שהתירה לכל אדם בלא שום תנאי דע כי אשת איש נשא שמעון דתנן (גיטין פ"ב) המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין ומיבעיא לן בגמרא האי אלא חוץ הוא ובחוץ הוא דפליגי רבנן עליה דרבי אליעזר דהא שייר לה בגיטא אבל בעל מנת מודו ליה מידי דהוה אכל תנאים דעלמא או דלמא על מנת הוא וכו' ומסיק דחוץ הוא ובעל מנת מודו רבנן דשריא ותניא בגמרא (גיטין פ"ג) לאחר פטירתו של רבי אליעזר נכנסו ד' זקנים להשיב על דבריו רבי טרפון ורבי יוסי הגלילי ורבי אליעזר בן עזריה ורבי עקיבא נענה רבי טרפון ואמר הרי שהלכה זו ונשאת לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלא בנים לא נמצא זה עוקר דבר מן התורה הא למדת שאין זה כריתות ודייק עלה בגמרא אילימא בחוץ משרא שרי רבי אליעזר דתניא מודה רבי אליעזר במגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונשאת לאחד מן השוק ונתארמלה או שנתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו אלא בעל מנת והיינו טעמא שיש חילוק בין חוץ ועל מנת דחוץ הוי שיור וכשנשאת לאחר נתק אותו שיור דאם לא נתק היתה אסורה עליו והותרה גם לאותו שאסרה הראשון עליו אבל על מנת תנאה הוי ומותרת לכל אדם ובלבד שיתקיים התנאי וכשנשאה אותו שנאסרה עליו נמצא הגט בטל והויא אשת איש למפרע דכיון דלא נתקיים התנאי לא נתגרשה מעולם ועוד שנינו באותה ברייתא (גיטין פ"ג) נענה רבי עקיבא ואמר הרי שהלכה זו ונשאת לאחד מן השוק והיה לו בנים ונתארמלה או שנתגרשה ועברה ונשאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים הא למדת שאין זה כריתות נמצא זה שמעון שנשאה חוטא ומחטיא כי נשא אשת איש והחטיא את לוי גורם לו שגם הוא בא על אשת איש (שמעון) ואם יש לו בנים ממנה נעשו ממזרים וראוי לעונש גדול ומופלג על שפגע באשת איש ולא נמלך בגדולי הארץ ולא היה לו לסמוך על הוראת תלמיד שלא הגיע להוראה ואותו תלמיד ראוי לענש כמוהו כי גדול המחטיא את חבירו יותר מן ההורגו.